הנחיה אולימפית 2: אלון אלקין

המשחקיה גאה להציג בפניכם את סוללת המנחים המעולים שיתמודדו בתחרות "הנחיה אולימפית 2" בביגור 2012. ונתחיל לפי סדר האלף-בית. את אלון תפסתי, עטוי מסכה, כשהוא מנסה להתגנב לארון הגביעים של מתנ"ס בדימונה כדי לחטוף את גביע הדרום לשנת 1992 בהתעמלות קרקע לגילאי 8-11. הרוח התחרותית שלו הרשימה אותי ומיד הזמנתי אותו להשתתף במקצה השני של "הנחיה אולימפית". לפניכם מה שהיה לו לומר להגנתו.

שלום לכם.קוראים לי אלון, ואני אוהב את כולכם. כן, גם אותך. בעיקר אותך.אני מנחה משחקי-תפקידים כבר כמעט חמש-עשרה שנה, כולל שלוש שנים שבהן התפרנסתי מהנחיה בחוגים.

בניגוד להרבה מנחים, אני לא נאבק בשחקנים שלי. אני אוהב את השחקנים שלי. הם יצורים מבריקים, עם רעיונות מבריקים, והמשחק שלי הוא לא רכבת הרים שמטלטלת אותם ממקום למקום, אלא ארגז חול נפלא ומלא באפשרויות מלהיבות, שבו הם יכולים לשחק, לצמוח ולפרוח.

הרבה מהמשחקים שאני אוהב משתייכים לגל של משחקי "אינדי" מהעשור האחרון. קחו, לדוגמא, את Apocalypse World, המשחק האחרון שהרצתי בו קמפיין. הוא היה מעולה: הוא נתן לשחקנים דמויות חזקות, בעולם שהם משתתפים בעיצוב שלו, ונתן להם להתפרע. המשחק היה כולו סביב השאלה "מה אתם רוצים לעשות", ולא סביב השאלה "מה אני רוצה שיקרה". וזה טוב: זאת הנקודה שממנה מתחילים סיפורים טובים.
בתשעה באפריל, אני הולך להשתתף בהנחיה האולימפית בכנס ביגור. לא כדי להוכיח שאני טוב יותר ממנחים אחרים! לא, המטרה שלי היא חיובית ולא שלילית. אני חושב שזאת הזדמנות מצויינת עבורכם, השחקנים, להחשף לסגנונות משחק חדשים ומפתיעים, וגם לראות איך משחק נוצר בהתראה של רגע. מי יודע – אולי גם אתם תידבקו בקדחת היצירתית שתתרחש בשעה שבין חשיפת האלמנטים לבין הרצת המשחק.

אתם, שחקנים אהובים, מוזמנים לבוא ולהשתתף במשחקי ההנחיה אולימפית. ואתם, מנחים יקרים – תפרשו. תפרשו עכשיו. כי אם לא, אני אשחט אתכם כמו כלבים. אני אנפץ את העצמות שלכם על הקיר ואצחק כמו מטורף כשאני אמצוץ מהן את הלשד. אני אקצוץ את הבשר שלכם עם קופיץ ואפזר אותו מהגג של עזריאלי. וזה לא אישי, באמת שלא – זה ביזנס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *