עשרה דברים בנוגע ל"אפקט המסה 3"

קודם כל, הצהרה: טרם סיימתי את Mass Effect 3 – שמשמעותו בעברית היא "אפקט המסה" לא "אפקט מאסיבי", כפי שראיתי באתר אינטרנט שלא אזכיר את שמו. אי לכך ובהתאם לזאת, יכול להיות שאני מפספס כמה נקודות חשובות ואולי אתקן את המאמר כשאגמור את המשחק.

שנית, הנה רשימה קצרה של דברים שאהבתי ודברים שהפריעו לי במשחק, שבסך הכל הוא אחלה משחק שבעולם. הרשימה הזו אינה כוללת-כל, ובוודאי תוכלו להוסיף דברים משלכם לכל אחד מצדי המשוואה. ובסוף, קישור קטן ליום הזכרון לשואה ולגבורה.

דברים שעצבנו אותי:

  1. עיכובים: להתחיל לשחק לוקח המון זמן – בין ההפעלה של אוריג'ין, התחברות לשרתים של EA ומסכי פתיחה שונים, לוקח איזה דקה עד שאפשר להתחיל להתרוצץ בגלקסיה.
  2. שחיקה: מה זה החרטא הזה שההישגים שלי ב"מוכנות הגלקטית" שנצברים במשחק רב-משתתפים יורדים עם הזמן? אם לא היה לי זמן לשחק ברשת המשחק מתנקם בי? לא מקובל.
  3. איבוד שליטה: סדרת מאס אפקט עוסקת בבחירה ובאמצעות (agency) – ההשפעה של השחקן על עולם המשחק – אז למה יש פה ושם קטעים ("סינמטיים") בהם לוקחים את השליטה מהשחקן כדי להכריח אותו לראות את שפרד מבצעת משהו שבלא היה קורה לו היינו בשליטה? זה מסרס ומעצבן. דוגמאות: חוסר יכולת להגיב לנינג'ה שקופץ על גג המכונית המעופפת שלך. נסיגה  עם גב חשוף לאויב ועוד. הקטעים האלה מעטים, אבל מרתיחים.
  4. חוסר עקביות: אם הייתה לי שפרד אדומת שיער במשחק השני, מדוע ביבוא שלה לשלישי היא הפכה לבלונדינית? מדוע יש סצנות מעבר בהן הקצינה המהוללת מחזיקה באקדח שמעולם לא ציידתי אותה בו? איפה לעזאזל החביאו את מכונת הירייה המקובעת לרכב הנחיתה שצצה במפתיע באחת ממשימות הקוואריאנים? היא הייתה יכולה להיות שימושית במשימות קודמות!
  5. תנועה מגושמת: אני לא זוכר מספיק טוב את המשחק הקודם, אבל נראה ששפרד נעה מצויין באזורים פתוחים, אבל מנגנון ההדבקות שלה למחסות הוא "דביק", ונסיונות לדלג מעל מכשולים הופכים מגושמים ומציקים: כל פעם שאני רוצה לטפס מדרגה, הגברת מתחבאת מאחוריה ואחרי לחיצה נוספת מטפסת עליה, במקרה הטוב. במקרה הרע, היא פשוט קופצת ראש לתוך המדרגה. מטופש.

דברים ששימחו אותי:

  1. משחק רב משתתפים: למרות שזה לא סוג המשחקים החביב עלי ולא ציפיתי לזה, המשחק ברשת עשוי לא רע, והוא אינו מחשבה של הרגע האחרון. כיף לחסל אויבים ולעלות דרגות.
  2. דמויות חוזרות: מלא דמויות שהכרתי משני המשחקים הקודמים חוזרות, ובצורה שתואמת למה שקרה קודם. במידה ולא גרמתם למותן, כמובן…
  3. אין יותר סריקת פלנטות: כלומר יש, אבל זה הרבה יותר נדיר וקל. החלק הכי גרוע של המשחק השני הוסר, ובצורה שהגיונית לעלילת המשחק.
  4. פחות התרוצצות: אמנם יש עדיין יותר מדי הלוך-ושוב ב"מצודה", אבל נראה לי שיש פחות מקודם, ויש אפילו סימונים במפות לגבי המיקומים שצריך למצוא.
  5. החלטות והשלכות: הדובדבן שבקצפת שבעוגת השוקולד. המשחק משופע בהחלטות שצריך לעשות. החלטות קשות, כאלה שגרמו לי לשבת מול המחשב יותר מכמה שניות עם אצבע שמרחפת מעל אפשרות השיחה המועדפת עלי. האם להיות רחום או יעיל? האם להתעקש או להתפייס? האם אני מעדיף את תמיכתם של אלה או של אלה? האם לדון את גזע ה-X כולו למוות? (השאלה האחרונה, במפתיע, קרתה יותר מפעם אחת). זהו הצד השני של המטבע – ההשלכות. זוהי מלחמת חורמה ולהחלטות שלי יש השפעה. תמיכה בצד ההוא תגרום לאותו צד לתמוך במלחמה, אבל על חשבון הצד השני; השתהות בנקודה הזו תביא למותה של דמות (או כוכב לכת!), אבל תספק טכנולוגיה חדשה למאמץ המלחמתיף וכו'. החדרים הריקים ב"נורמנדי" כמעט צועקים על אבדנן של דמויות המשנה, בין אם הן נהרגו בסיום המשחק השני, או לא שרדו את תחילת הראשון כי לא הרווחתי את נאמנותן.

נקודה למחשבה

היום, יום השואה, שמתי לב שיש כל מיני מקבילות בין חיסול הגזעים הדמיוני שמאיים להתרחש (ומתרחש) במשחק לבין זה ההיסטורי שאנחנו זוכרים היום. תוספת הפרק האחרון של הפודקאסט המצוין Hardcore History לו האזנתי היום, שעסק בהחלטות שהובילו להטלת הפצצה על הירושימה ופגיעה באזרחים במלחמה  גרמה לי לשבת ולחשוב קצת על אותן החלטות הרות גורל שקיבלתי במשחק: האם לתת להנאר לגווע? עד כמה חשובה המילה שנתתי לקרוגן להבטחת עתידם? האם כך הרגישו, בזעיר אנפין, הגנרלים שאמריקאים שהחליטו לא להפיץ את אושוויץ אלא אזור תעשייתי? האם כך הצדיקו קצינים בריטיים את הבערתה של דרזדן? האם נקמה על פשעי מלחמה דורשת פשעי מלחמה אחרים ומה הגבול המוסרי כשעם (או גזע חייזרי) נלחם נגד השמדתו, בין אם הוא יהודי או גזע מכונה? ומה אפשר לומר למישהו שלמות כל משפחתו גרמת, גם אם זה היה להצלת רבים אחרים?

 

אין לי תשובות, אבל חשבתי שאולי כדאי שגם אתם תחשבו על השאלות הללו.

5 comments on “עשרה דברים בנוגע ל"אפקט המסה 3"
  1. לא ממש מקל במחשבות היום…

    עוד לא שיחקתי את Mass Effect 3 (אבל אני מצפה להגיע אליו בקרוב) כך שאני לא יודע על ההחלטות מעבר לכך שהבנתי שהם לא מרגישות כל כך חזקות כמו בפעמים הקודמות או שאולי הן פשוט לא כל כך מתממשות לקראת הסוף.

    ולמען האמת, זה מזכיר לי את הסיכום של באפי שקראתי לאחרונה. גם באפי הייתה צריכה להתמודד עם החלטות דומות (אם כי בסדר גודל קטן יותר): החברה הכי טובה שלה או העולם, היא/אחותה או העולם, אהובה או העולם וכן הלאה.

    בסוף, ההחלטות האלו מאוד סוביקטיביות. ואני גם לא חושב שמישהו יכול להגיד מה הוא יעשה עד שהוא באמת יעשה את זה. ואם הוא כן אומר, הוא כנראה משלה את עצמו.

    • מכיוון שלא סיימתי את המשחק, אני לא יודע עד כמה המשמעות של ההחלטות מובלות בסיומו, אבל כבר במהלך המשחק יש החלטות שמיד מרגישים את משמעותן.
      ברור שאלו החלטות סובייקטיביות, והדבר הנכון יהיה שונה עבור אנשים שונים – אחרת אלו לא היו החלטות מעניינות, ואני מאוד שמח שהמשחק מעמת את השחקן איתן.
      לבושתי אני יכול לומר שכבר בשני מקומות טענתי משחק שמור כדי להפוך החלטה: פעם אחת מכיוון שלא שמתי לב לפרומפט תגובה, ופעם שנייה מכיוון שקראתי (הו לא!) על ההשלכות בוויקי, כי האפשרויות לא היו ברורות מהדיאלוג.

      • מה שאני אוהב לעשות הוא לשמור את המשחק לפני קטע שנראה חשוב, להחליט קודם את מה שלא נראה לי שאני אעשה – רק כדי לראות מה יקרה – ואז לטעון מחדש וללכת בכיוון שיותר נראה לי. כמו שאני עושה בספרי משחק.

    • אני מניח שעד סוף השבוע זה יקרה, ואז אני אחווה את ה"אכזבה הגדולה" שכולם מדברים עליה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *