ביקורת: Sword of the Stars

ציוויליזציה (Civilization) הוא משחק מאוד מפורסם. הוא משחק מספיק מפורסם כדי שכל משחק שנראה מספיק דומה לו נקרא Civ Clone או העתק שלו, ניסיון לשחזר את המראה, המכניקה או לפחות ההצלחה. מה שלא צריך לפספס הוא שהוא שייך לז'אנר הרבה יותר גדול של משחקי 4x. משחקים שהמטרות שלהם הן: eXplore, eXpand, eXploit, eXterminate (סיור, התפשטות, ניצול והשמדה). משמע, שולטים על אחת ממספר קבוצות אפשריות, בונים את האימפריה, מפתחים טכנולוגיות, בונים צבאות, באים במגע עם הקבוצות האחרות, ובהתאם למה שרוצים ומה שהמשחק מאפשר, מחסלים את כולם או חותמים על שלום או משהו אחר. אבל לז'אנר הזה נכנסים גם משחקים שהם שונים מציוויליזציה באותה מידה שהם דומים לו. אחד מאותם משחקים הוא חרב הכוכבים (Sword of the Stars).

אבל לפני שאתחיל באמת את הביקורת אני חושב שחשוב לציין דבר אחד: משחקי 4x הם נישה. הם איטיים, לרוב מבוססי תורות, דורשים מחשבה רחבה וארוכה, אסטרטגיה וטקטיקה, תמרון, תחמון, תכנון, ודיפלומטיה. הם לא יתאימו למי שרק מחפש את הצליפה הבאה שלו. הם לא יתאימו למי שרק רוצים לבנות את הגיבור הכי חזק והכי מצויד שהם יכולים. הם גם לא בהכרח יתאימו למנהלי המשאבים, מנפיצי הטנקים שקוראים לבנייה מהירה והתקפת יריב חלש אסטרטגיה. אם אתם לא אוהבים את הסגנון, ביקורת על משחק בו לא תעניין אתכם אבל אם אתם כן, אתם כנראה שואלים את עצמכם האם המשחק הזה, שייקח לכם שעות על גבי שעות מהחיים, באמת שווה את ההשקעה. אז אם אתם מעוניינים במשחק שאינו פאזל אבל דורש מחשבה, במשחק בו גורלו של גזע ואולי גורלה של גלקסיה תלויה באיך ביצרתם אילו כוכבים וכמה נחמדים הייתם לשכנים שלכם, משחק שבו שבו תרומה קטנה של משאבים או ביקור לא מכוון במערכת שמש לא שלכם יכול להכריע את יחסיכם עם גזע שכן, אני פה כדי להגיד לכם מה זה מה. כתוצאה מזה, ביקורת זו עלולה להרגיש ארוכה מהרגיל. אך אני מבטיח כי זו רק אשליה ואתם מתבקשים להישאר ישובים וחגורים עד הפסקה האחרונה.

'חרב הכוכבים', או SotS, נראה בהתחלה כממשיך דרכו הרוחנית של Master of Orion, משחק שלקח את הרעיון הבסיסי של בניית ציוויליזציה ודחף אותו לחלל בעזרת חלליות, טכנולוגיות עתידיות וחייזרים. SotS גם עוקב אחרי אותה נוסחה ישנה וטובה. יש בו חלל, חלליות, טכנולוגיות עתידיות וחייזרים! אבל זה לא הכל. חרב הכוכבים, שיצא ב-2006, רק שלוש שנים לאחר המשחק האחרון בסדרה של אוריון, נותן זריקת אדרנלין חשובה לז'אנר שבהחלט היה זקוק לאחת. ואני לא מדבר רק על התלת ממד.

קשה להדגים תלת ממד עם תמונה. אבל תאמינו לי, הוא שם.

אז בואו נדבר על התלת ממד. זה הרי הדבר הראשון ששמים לב אליו. בעוד משחקי ציוויליזציה ואוריון מתנהלים כולם על משטח דו ממדי, החלל של חרב הכוכבים תלת ממדי באמת. הדבר ברור מהבחירות הראשונות שאפשריות במשחק לאחר כיוונון הגרפיקה והקול. מכיוון שמשחקים מסוג אלו לא מתנהלים כסיפור מתמשך אלא כאוסף של מערכות מוגדרות מראש, הדבר הראשון שבוחרים הוא את המפה עליה משחקים. ובעוד שב-MoO הבחירה הזאת הסתיימה בגודל הגלקסיה וב-Civ אולי גם סידור אדמה וים, בחרב הכוכבים בוחרים את צורת המפה, כמעט כל צורה גיאומטרית תלת ממדית שאפשר לחשוב עליה, ואפשר אפילו להגדיר את המפה לבד, כוכב אחר כוכב. וזה רק החלק הקל. כשמתחילים לנוע בחלל התלת ממדי הזה, וכשעוד שלושה ארבעה סיעות וגזעים אחרים נעים בו גם, דברים יכולים להפוך להיות קצת מהממים. הדבר הבא ששמים לב אליו ששונה הוא הגזעים. בעוד במשחקים אחרים, הבחירה בסיעה איתה משחקים תשפיע על בונוס למחקר, דיפלומטיה, קרבות לכיבוש כוכבי לכת או, אם יש הרבה מזל, טכנולוגיה או יחידה מיוחדת. בחרב הכוכבים, כל גזע מתנהג אחרת. הבונוסים אליהם דיברתי לא תמיד רלוונטיים פה ולכל גזע אכן יש כמה טכנולוגיות ייחודיות לו ומתאם כוח מסוים, אבל הגורם העיקרי הוא יכולת התנועה. ואיך שכל גזע נע במרחב משפיע, לא… מכריח סיגול טקטיקה, אסטרטגיה ודרכי פעולה שונות. יש גזעים שנעים בדרך העל-חללית הרגילה והמוכרת, יש שמסוגלים לנוע מהר יותר אבל רק בדרכים מסוימות, יש שמסוגלים לבנות רשת שערי טלפורטציה ויש כאלו שממש מוזרים. יכולת התנועה, הרקע של כל גזע ולכן גם העיצוב והיכולות שלהם מכתיבים טקטיקות שונות, מגדול ומאיים ועד מהיר ומציק וכל דבר בדרך וליד.

ברגע שמתחילים לשחק, אז באמת מבינים איך חרב הכוכבים שונה מהמשחקים שקדמו לו. הדרך הכי טובה לסכם זאת היא "מה שצריך להיות פשוט ואבסטרקטי הוא פשוט ואבסטרקטי ומה שצריך להיות מורכב ומציאותי הוא מורכב ומציאותי". איך זה מגיע לידי ביטוי? ובכן, בשביל זה אנחנו כאן. בציוויליזציה וגם באוריון, ניהול כל מושבה מרגיש כאילו אתם לא רק מנהיגי האימפריה אלא ראש העיר והמהנדס האזרחי של כל תושב ותושב. כששיחקתי בהם קרה לי שכל תור היו לי בין 3 ל-6 מושבות שביקשו ממני להגיד להם מה לבנות. למה? חרב הכוכבים נפטר מכל זה. בונים חלליות יישוב, שולחים אותם למערכת מתאימה ואז כל מושבה מאריצה את כוכב הלכת ובונה תעשייה. אפשר לבחור את כמות ההשקעה בכל אחד מהם אבל המושבה לא תעשה דבר אחר עד שזה יסתיים. וכשזה מסתיים, המושבה מפסיקה לעלות כסף ומתחילה להכניס כסף. ואז היא יכולה להתחיל לבנות חלליות. וזה הכל. לא צריך להתעסק עם הקצאת תושבים לתפקידים או לבחור בניינים מסוימים. דבר זה מקל מאוד על ההתחלה וההתנהלות תוך כדי המשחק וגם נותן לנו להתרכז יותר בדברים המעניינים, ה-4 אקסים שהזכרתי למעלה. מה שחשוב הוא שהמשאב היחידי לניהול הוא כסף והוא משמש לתחזוקת צי ומושבות, בניית חלליות והמרצת מחקר. תחזוקה נעשית אוטומטית ומחקר ממריצים רק כשממש צריכים כי זה יכול להיות מסוכן. כך שבשורה התחתונה: כל המיקרו-ניהול במשחק מתמצה בלבחור את המערכות ליישוב ואת החלליות שהן ייצרו. ומה אפשר לייצר? זה תלוי במחקר ובעיצוב.

במשחק יש ארבעה חלונות ניהול עיקריים בהם עושים שימוש.

  1. חלון הכלכלה מראה לכם איך מתחלקות ההכנסות שלכם בין כל ההוצאות השונות, כמה נשאר וכמה יהיה והכל בצורה מאוד ברורה ואינטואיטיבית. כמו כן, לשוניות נוספות באותו חלון יראו לכם את הציים שלכם, הפלנטות ומגוון נתונים אחרים.
  2. חלון הבנייה של כל מערכת מאפשר לכם לבחור את החללית הבא לייצר, מציג לכם את העלות שלה וכמה כסף יישאר כאשר על כל פרויקט משלמים מראש. לכן, צריך לתכנן את סדר הבנייה בצורה טובה כמו כן גם את השימוש בכסף שלכם ואת החיסכון שלו.
  3. את החלליות שאפשר לבנות מעצבים בחלון העיצוב. ופה, לדעתי, יש עוד נקודה די גאונית של המשחק הזה: בניגוד למשחקים אחרים פשוטים מדי בהם יש פשוט יחידה קבועה מראש שבוחרים לייצר, פה אפשר להגדיר את החללית לפי דרישותיכם. אבל בניגוד למשחקים אחרים מסובכים מדי בהם צריך לבחור בין עשרות סוגים של שריונות, לייזרים, פצצות ומנועים, פה העניין פשוט יותר. לכל חללית יש שלושה חלקים: חלק המשימה קובע את תפקיד החללית (יישוב, סיור, תיקון, תדלוק, שריון, וכו'…), חלק הפיקוד מוסיף יכולות מיוחדות (כמו סורקים לטווח ארוך או מגנים קדמיים) ומשנה מאוד את החימוש וחלק המנוע שהוא… ובכן, מנוע. לאחר מכן בוחרים את סידור החימוש כאשר כל נשק מציג את הנתונים שלו בצורה קלה להשוואה. וגם פה, למרות מגוון האפשרויות, העניינים דיי פשוטים: יש שניים-שלושה סוגים של נשקי אנרגיה, שניים-שלושה סוגים של נשקי חלקיקים ושניים-שלושה סוגים של טילים, כל אחד בעל נתונים מעט שונים של נזק, דיוק וטווח. השאלה היא איזה אתם רוצים ואיפה וכשתדעו אז תבחרו את הכי טוב מאותו סוג שיש לכם כרגע.

    חלון העיצוב הוא אחד המקומות בהן הפשטות שולטת כמו דיקטטור הגון

  4. את כל כלי הנשק, השדרוגים והיכולות שלכם תקנו על ידי זמן, כסף ומאמץ בחלון המחקר. פה אני חייב להגיד שזה כנראה ממשק המחקר המגניב ביותר שראיתי אי פעם. כבר ראיתי עצי טכנולוגיה משונים, כבר ראיתי תפריטי בחירה פשוטים וראיתי טבלאות התקדמות. מעולם לא ראיתי קודם לכן חלל טכנולוגיות תלת ממדי. כשנכנסים לחלון המחקר מרגישים כאילו עומדים באמצע מעגל של עצי טכנולוגיה שמשתלבים אחד אל תוך השני. כל משחק מתחיל עם מספר טכנולוגיות פתוחות, מספר אפשרויות גזעיות לגלות ומספר טכנולוגיות שלמרות קיומם המכני במשחק יהיו חסומות לכם אלא אם כן תגנבו אותן מגזע אחר. בכל מקרה, המבנה הזה מאוד נרחב. אני יכול להתלונן קצת על שיטת הניווט בין העצים – לחיצה על כפתור העכבר הימני כדי להסתכל כמו במפת הכוכבים – שמרגישה כאילו מישהו הפך לכם את הכיוון של העכבר ואי אפשר להפוך אותו חזרה, אבל ברגע שמתרגלים לזה זה לא ממש מפריע. כשבוחרים כל טכנולוגיה, מוצגת לפניכם היתרונות שהיא מציגה והדברים שהיא מאפשרת והכל בצורה פשוטה להבנה: עוד חלק משימה, עלות בנייה נמוכה יותר או האפשרות לדבר עם גזע אחר. וזה חוזר לעניין של מורכב ומציאותי. כששני גזעים זרים לחלוטין אחד לשני, מי אמר שהם מיד יודעים לדבר אחד עם השני? בחלון המחקר יש עצי שפה נפרדים לכל גזע שפוגשים שהשקעה בהם תאפשר לכם להבין אותם, להציע להם נושאים מורכבים כמו ברית, או לשלב אותם בחברה שלכם. אז צריך לקנות את הזכות לדבר עם גזעים אחרים וצריך לקנות את הזכות לראות קרבות שאינם שלכם וצריך לקנות את מסך ניהול הקרב הכולל. כל זה גורם לכך שגם אפשרויות מכניות רבות צריך להרוויח ביושר אבל בהגיון.

    וחלון המחקר הוא אחד המקומות שצריך להיות מורכב ועדיין נראה טוב

הדיפלומטיה במשחק הזה מאוד דומה למשחקים שקדמו לו. יש מסך המציג את הגזעים המוכרים, הטכנולוגיה שלהם שידועה, המצב החברתי שלהם ואת אפשרויות הדיפלומטיה. אפשר לתרום להם כסף, לעזור להם במחקר, לתת להם מידע ולבקש מהם להצטרף לכל מיני בריתות. וגם את הצד הזה אפשר וצריך לנהל בקפידה. כל תרומה של אחוז במחקר, של מעט כסף, כל עזרה בהגנה על מערכת שלהם, כל כניסה למערכת שלהם בלי רשות ומגוון פעולות אחרות משפיעות על היחסים הדיפלומטיים. לי אפילו קרה שהייתי במצב טוב עם אחד הגזעים, היה לי צי של ספינות יישוב בדרך למערכת שבמקור הייתה ריקה אבל עד שהן הגיעו כבר הייתה שם מושבה של אותו גזע. חלליות היישוב שלי היו חזקות יותר מההגנה שלהם ולמרות שאמרתי שאני לא נלחם, הם נלחמו, הפסידו והאשימו אותי בהכרזת מלחמה. לא יכולתי לעצור את הספינות שלי בדרך כי לא קניתי את הטכנולוגיה של תקשורת על-חלל.

וזה אחד המקומות היותר עדינים במשחק

לבסוף, החלק המעניין ביותר. אם אתם מחליטים שאתם רוצים להיכנס למושבות זרות בכוונה על מנת לכבוש אותן, להשמיד אותן או לצרף אותן לאימפריה, אתם תאלצו להילחם עליהן. וזה אחד מהדברים שהופכים את חרב הכוכבים למשחק שחייבים לפחות לנסות. הקרב בציוויליזציה הוא מאוד אבסטרקטי: לכל יחידה יש ערך מספרי של כוח וכשהם באים במגע אז התוצאות מחושבות ואז מיושמות. דבר זה אפשרי גם בחרב הכוכבים בצורת כפתור "הקרב האוטומטי". אבל יש גם את האפשרות לקרב ידני או לשלום (חוסר קרב אלא אם כן היריד מתקיף ואז הקרב אוטומטי). ואם אתם בוחרים להילחם בעצמכם, תקבלו את אחד מממשקי הקרב המפורטים ביותר שתראו במשחק אסטרטגיה מסוג זה. ומה כבר יכול להיות כל כך מדהים בממשק קרב, אתם בטח שואלים את עצמכם, הרי גם בסדרת אוריון יש גם קרב ידני בו בוחרים אילו חללית זזה לאן ויורה באיזו חללית אחרת. ובכן, אתם צודקים, אבל זה אף פעם לא היה כמו כאן. אף פעם לא היה לכם מודל קרב הכולל חישוב לחודי לכל קליע וחשיבות לפיקסל המסוים בחללית בו פוגעים.

 

גם את זה קשה מאוד להסביר על ידי תמונה אבל יש סרטוני הדרכה

לשם הדגמה, ככה יכול להראות קרב: "שתי חלליות שריון לטווח קצר, חללית שריון עם טילים וחללית פיקוד שלי נכנסות לשדה הקרב. יש כוכב לכת לפני ואני מעביר לתצוגת חיישנים שמגלה לי מעגל של לווייני הגנה וארבע חלליות אויב המתקדמות במהירות. אני מגדיר לחלליות הקדמיות לצמצם טווח, להפנות את הצד שלהן אל האויב (כי שמתי חימוש צידי כבד וראש פיקוד לאותה מטרה) ושולח אותן הצידה. לחללית הטילים אני מגדיר לשמור על טווח רחוק ושולח אותה להתחבא בצל הסריקה של אסטרואיד קרוב. לחללית הפיקוד אני מגדיר לעקוב אחרי חללית הטילים. כוכב הלכת משגר טיל ואני מקלל על כך שלא הבאתי גם חללית הגנה. ארבעת חלליות האויב מתקרבות. אני מזהה שתיים שאמנם קטנות אבל בעלות כלי נשק כבדים. אני מורה לשתי החלליות הקדמיות לרכז את כל כלי הנשק הכבדים על אחד התותחים העצומים, אבל את הלייזרים הקטנים לכוון על תותחי החזית של חלליות האויב. לחללית הטילים אני מורה לשגר חצי מהטילים על המנוע של אחת מחלליות האויב ואת החצי השני על המנוע של החללית השנייה, כי אלו חלליות של גזע הליר והן מהירות ומתמרנות. האויבות יוצאות ממישור הקרב ומתחילות להציף אותי בקרני לייזר וחלקיקים מלמעלה ולמטה. אני מורה לחלליות החזית שלי להתפצל כשהטיל מהכוכב מגיע ומזעזע אחת מהן, מרסק לה את הגשר. האש המרוכזת על אחת מחלליות האויב הראשיות מכריע אותה והיא מתפוצצת בענן של חלקי שריון ושלדה. אני מורה לחלליות שלי לרכז אש על השנייה. חלליות האויב הקטנות יותר נפרדות מההתקפה הראשית ופונות לכיוון חללית הפיקוד שלי. הם גילו אותה. אני שולח את חללית הטילים קדימה להטעיה ואת חללית הפיקוד חזרה לנקודת הכניסה שלי למקרה ואצטרך לברוח מהר. אחת מחלליות החזית שלי מתפוצצת תחת מטח לייזר כבד ומיד מגיעה חללית טילים נוספת שהכנתי מראש כגיבוי. אני שם אותה מיד על החלליות הקטנות יותר." וכן הלאה וכן הלאה. אני לא חושב שאפשר להבין את זה יותר טוב מזה ומכך שמדובר במערכת הקרב הטובה ביותר שראיתי במשחק אסטרטגי שאינו מוכוון ייחודית למטרה זאת.

לסיכום, אם אתם כבר מכירים את הסגנון מראש והוא לא מצא חן בעיניכם יותר מאשר לנצח מערכה אחת ברמה הקלה ולהמשיך הלאה אז כנראה שחרב הכוכבים אינו בשבילכם. זה הוא משחק מספק מאוד אבל רק אם מסוגלים להיכנס לעומק המורכבות שלו ולאמץ אותה. כך שאם אתם חובבי אסטרטגיה רציניים ומסורים, אתם חייבים לפחות לנסות את המשחק פעם או פעמיים בעצמיכם אם לא להוסיף אותו ישר לאוסף. כי משחק שהוא באותה מידה פשוט איפה שצריך ומורכב איפה שצריך בדיוק במינון הנכון לא ראיתי כבר הרבה זמן.

פרטים טכניים

קודם כל, המשחק עכשיו מגיע בתצורת The Complete Collection הכוללת את המשחק המקורי ואת שלוש ההרחבות שלו, Born in Blood, A Murder of Crows ו-Argos Naval Yard, כל אחת מוסיפה הרבה מאוד למשחק ולא הייתי חושב על לוותר על אחת מהן. כמו כן, מאז שהמשחק וההרחבות שלו יצאו, חברת Kerberos הספיקה להוציא לו המשך שלם שנקרא Lords of Winter שהוא, למרות שלא יצא לי לשחק, אמור להיות כמו חרב הכוכבים רק גדול יותר וטוב יותר.

One comment on “ביקורת: Sword of the Stars
  1. את הראשון פחות אהבתי, השני יותר טוב.
    יש גם את sins of a solar empire שהוא משחק מעולה, הוא ה-4X היחיד שהוא RTS. לא מזמן יצאה ההרחבה האחרונה שלו והיא ממש מוסיפה.

    לעומת זאת יצא לא מזמן Endless space שמנסה להיות מיוחד ובזה הוא מצליח, הבעיה איתו היא שיש ארבעה עצים טכנולוגים ואתה ממש חייב לחקור מכולם כל הזמן אחרת אי אפשר לעשות כלום במשחק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *