הנחיה אולימפית 5: בחזרה למבוך

OGM5לפני כמה ימים יצא סוף סוף לפועל אירוע משחקי התפקידים האהוב עלי זו הפעם החמישית. בנוהל של שלוש הפעמים האחרונות, נתתי לעשרה מנחים שלושה מרכיבים, שעה אחת ותמה ידועה מראש (בחזרה למבוך) כדי להכין משחק תפקידים של שעתיים, בו הם יתחרו על ליבם של שחקניהם.

כדי להפוך את תחרות ההנחיה לתחרותית יותר, מעבר לציונים שמחלקים השחקנים למנחיהם ישנם גם ארבעה שופטים, וכל משחק מורץ פעמיים, לשתי קבוצות שונות, כדי לאזן בין נטיות השחקנים.

ogm5-1

הנחיה אולימפית בעיצומה. בחזית: גיל.

כמובן שקשה מאוד לשפוט מהי "הנחיה טובה" ולכן כבר בערך מה"א 3 אני מוותר על היומרה לקבוע מי המנחה הכי טוב,  ובמקום זה אנחנו קובעים מי המנחה הכי "אולימפי" – מילת קוד ל"אין לנו מושג, אבל נראה שהוא מריץ משחק מגניב".

כמו בכל שנה, אני מנסה לבחור את המרכיבים הסודיים בצורה שתגרום ליצירת משחק מעניין לשחקנים מצד אחד, אך שתאתגר את המנחים מצד שני, ותנסה למנוע מצב בו מנחה מכין\קונה\גונב הרפתקה בבית ומריץ אותה באירוע.

ogm5-2

עדי מנחה במרץ, בעוד אני מקשיב ונותן ציונים.

לשם כך המרכיבים שנבחרים צריכים להיות מגוונים מצד אחד, ובעלי טעם חזק מצד שני. השנה הם היו "40 שנה חלפו", לפיו 40 שנה צריכות לחלוף במהלך המשחק (מה שהוביל ביחד עם התמה לכמה מבוכים שמבקרים בהם, ואחרי 40 שנה מבקרים בהם שוב); "זוגיות בלתי-שגרתית" שהובילה לכל מיני זוגות קוסם-שדה, דמות-שמשחקת-דמות ודברים מוזרים אחרים וכן "אוסף מרשים של…" שגרר לפחות אוסף אחד של מפלצות שאני יודע עליו.

כמו בכל שנה, חלק מהדברים עבדו טוב, וחלק…פחות טוב. בין הדברים שעבדו ניתן למצוא את המרכיבים (הידד!), גיוס המנחים (כולל שלושה שהודיעו לי על רצונם להשתתף לפני שבכלל התחלתי לחפש) והפרסים (תודה לכל החברות שתמכו) וכן המשחקים עצמם – לא שמעתי מילה רעה משחקן.

הכרזת המנצח

הכרזת המנצח

מה שלא עבד היטב היה שקלול הציונים, שהסתבך בשל ניסיון לשדרג את מערך הציונים וגיליון אקסל מסובך. בנוסף ההתארגנות התבלגנה עקב טעויות של מארגני הכנס במציאת מקום מתאים לתחילת האירוע, והזזתו ברגע האחרון, גרמה לאיבוד חלק מהשחקנים ולעיכוב כללי וכן מבחינת לוחות זמנים: היו מנחים שהאריכו מדי את המשחק שלהם (ונאלצתי לקטוע אותו) והיו כאלה שסיימו הרבה לפני הזמן והשאירו שחקנים מובטלים, עקב אי הבנה איתי.

בסופו של אירוע זכו בשלושת המקומות הראשונים מיכאל גורודין, שזו לו הפעם השלישית לקבל את המדליה ועשיו הוא יכול לפרוש; עדי אלקין, שמתחרה זו הפעם הראשונה ואיתי גרייף, שתיאר את תחושותיו במעמד הניצחון כ"פודיום, ביצ'ז".

אני מקווה להעלות בקרוב סיפורים של המנחים על המשחקים שהריצו ממש כאן באתר, או בעמוד הפייסבוק של הנחיה אולימפית. אני גם מקווה שבפעם הבאה יהיו יותר מנחים, יותר שחקנים ושהכל ילך יותר חלק.

אחוות המסך השחור

בן וערן: אחוות המסך השחור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *