עלילות המדור הטכניוני להגנה על כדור הארץ, חלק 11

technion

21.9.15:יום שוויון הסתיו הגיע ואתו יכולות פסי חדשות בצוות! בסיום הסיבוב הרביעי של האימונים נמצא כי קראם יכול לבצע פלאים בעזרת מוחו. העובדה שכל אנשי הטכניון שנשלחו לבחינות האלה נכשלו היא עובדה מעניינת שתעסיק בטח כמה חוקרי מוח בעתיד. לחיזוק נוסף של יכולות הפסי הוריתי על בניית שריון פסי ראשון מסוגו, שיעצים את יכולותיה של של קמיל בשדה. משום מה הוא גם מאוד צמוד ועושה לה גזרה מצודדת, למען האמת.

בכל מקרה הניסיון הראשון של קראם עם יכולותיו החדשות יהיה בקרוב, כי אנשי המודיעין גילו הטמנה של פצצה חייזרית במרכז תחזוקת רכבת מרכזי בארצות הברית. לעלי "הצלף הפסיכי" קראם צירפתי את קמיל, Keren Landsman, Oded Argon, ערן וקיטסומה – לראשונה אני מנסה צוות הכולל שני צלפים. חבל שיש לנו רק רובה צלפים פלזמטי אחד.

הצוות מתפרש ליד הפסים. מלפנים כמה קרונות, וביניהם סוללות גיבוי לפצצה שהגיעה מהחלל. מצד אחד הזמן דוחק. מצד שני, החפזון הוא מהשטן.

קמיל נעה לשמאל, תופסת עמדה מאחורי קרון משא ששתי דלתותיו פתוחות. קרן קופצת מעל קרון פתוח ומאתרת שלושה רזים בחליפות, שמתפזרים לכל עבר. אחד מהם חול, מול דלת הקרון של מרסייה ומפוצפץ מיד. קראם ממשיך שמאלה מסביב לאותו קרון, ומחסל רזה נוסף כשהוא צמוד לאחת הסוללות אותן צריך לנטרל. חבל שהם משאירים אחריהם את ענני הרעל שלהם, כי עכשיו הנטרול בעייתי יותר. יש בצוות שתי חליפות שריון אטומות "טיטאן", שהעליהן יוכלו להימנע מהרעל בקלות. נדמה לי שאלה ערן ועודד.

ערן וקרן לוקחים את האגף הימני. במרכז עודד וקראם ואילו קיטסומה ומרסייה באגף השמאלי. ערן ועודד מכבים סוללות וקונים לנו עוד זמן. ימשיטה נע לעבר סוללה שמאלית, מחכה שענן הרעל שסביבה יתפזר ברוח. כשערן נע קדימה ועולה על קרון מלא ארגזים הוא מגלה שלושה רזים נוספים. נראה לי שכח האויב מורכב מרזים בלבד, והם לא ממש מפחידים את חיילינו המסוקסים.

טוב,אולי הם קצת מפחידים. בעוד קמיל מחסלת רזה נוסף, שניים אחרים פוצעים את ערן באורח בינוני, לאחר שהוא מחמיץ בירייה שלו. מי שמתגלה כאפקטיבי במיוחד הוא קראם, שבעזרת רובה הלייזר שלו מחסל שניים לאחר שקרן וערן מוסרים לו את מיקומם. הצוות מתקדם ומנטרל שתי סוללות נוספות, ואז מתגלים ארבעה רזים נוספים, המתפזרים בין הפסים והקרונות. סך הכל חמישה שאני יודע עליהם. הזמן לוחץ.

קרן מחסלת אחד באיגוף ונשארים ארבעה. ימשיטה יורה לעבר אחד כשהוא רץ, מפספס, ומקבל פלזמה חמה לכתף כתשובה. קמיל יורה בו כשהוא עובר בשדה הראייה שלה. נשארים שלושה כשמלגזה שקודם פגעה בה לנדסמן מתלקחת.

ימשיטה נע לעבר סוללה נוספת לפירוק, ושוב נפגע. מזל שיש לו שריון טוב. הוא בועט בסוללה ומכבה אותה כאשר בוא יורה באקדחו לעבר החוצן. הוא פוגע, אך לא מחסל אות האיום. אני מקווה שהוא יוכל לספוג עוד ירייה, כי הוא קצת מחוץ לטווח העזרה של חבריו. קראם מתקרב כדי לעזור לו, קמיל מחסלת רזה נוסף וקרן מנצלת היטב את יכולות החליפה שלה כשהיא נעלמת מעין ומשתמשת בוו הטיפוס כדי לעלות על גג קרון סמוך, משם היא משמידה חייזר נוסף. אני חושב שזה הקרבן החמישים של "קרן המחסלת".

החוצן הרזה מחליט משום מה שהוא צריך להתקרב לימשיטה לצורך חיסולו, ומופתע מאוד כאשר ירייה בודדת מאקדחו של קראם הופכת אותו לענן מצחין. חייזר נוסף רת כדי לעזור, רק כדי לספוג אש מערן וקמיל בו זמנית. לאחר ויכוח קצר הוחלט שערן מקבל את החיסול הזה. קרן עושה דרכה אל הפצצה ומנטרלת אותה. המשימה הסתיימה.

או שמא? קולות בלתי-אנושיים מתחילים לעלות מכל מיני כיוונים כשרזים נוספים נוחתים על קרונות מסביב באורח מפתיע. קמיל מנסה לירות באחד אך מפספסת. נראה שאת צמד הבנות מקיפים ארבעה מהחלאות, תיקון, חמישה. אבל הרגע שאחד נסה לזוז, הוא חוטף אש מארבעה כיוונים ומושמד מיד. אבל החיילים מוקפים, ולא יכולים לזוז בלי לעורר ירי מחייזרים מוכנים. נראה שהם יצטרכו לצאת בדרך הקשה.

קיטסומה מנסה לחזור למחסה ושוב יורים עליו, אבל החייזר מחטיא הפעם, וימשיטה לא. נשארו שלושה, אני חושב. קמיל מחליטה שזו הזדמנות טובה לעבוד על כוחות הפסי שלה ומשתלטת על אחד. נשארו שניים (וחצי). קרן מרססת בלי אבחנה לאבר אחד מהם, והוא נפגע כשהוא מנסה להחליף מחסה. נשאר אחד, עומד על גג קרון. עודד מחטיא אותו. קראם מטפס על קרון משלו, אבל לא מספיק לירות לפני שהחייזר פוגע בעודד. עודד שוב מחטיא. החייזר הנשלט רץ לעבר אזור הקרב כדי לשמש מטרה לחברו לשעבר, וערן מביא סוף סוף את החוצן אל מותו, בעוד קמיל חובשת את ימשיטה.

כעת נשאר כנראה רק החייזר בשליטתה של הצרפתייה, ומשום מה חברי הצוות מהססים לירות בו! קרן עולה בקשר "המפקד, הוא חסר ישע ולא מוגן- זה כמו לחסל אזרח" וקראם מחרה-מחזיק אחריה ממקום עומדו על הגג. בשביל שלא ליצור חיכוכים מיותרים אני מורה להם להמתין דרוכים סביבו ולירות בו על כל תנועה ללא פקודה מקמיל, אבל לצערי החלאה מספיק לירות בקראם החשוף לפני שערן מוריד אותו. אני מקווה שעלי הבין את הרמז ושהשטות הזו לא תחזור…ואני רומז לו על כך בשקט לאחר טקס הענקת הדרגות לרס"ן קיטסומה וסרן Eran Aviram.

לנדסמן מתקנת אותי שהיא הרגה כבר חמישים ושלושה חייזרים. טוב לדעת.


25.9.2015, לפנות בוקר.

שוב אזעקת המשימה צופרת מגורי החיילים. שוב חטיפות. בפעם באלכסנדריה. עלי מתייצב ראשון, דאגה וכעס בעיניו. שתי החיילות הבכירות שלנו מגיעות אחריו, תוך כדי לבישת חליפות השריון המסורבלות. אני מצרף אליהם את ערן, עידו ועודד לשם תגבור כוח האש ולטובת האות עי"ן. הם עולים למטוס תוך בליסת ביסים אחרונים של ארוחת בוקר – סלט וטוסט במקרה של הישראלים, פיתה עם חומוס במקרה של קראם, ונדמה שיש פירורים של קרואסון על השריון של קמיל. כמה מתבקש.

המטוס נוחת במגרש חנייה. חושך. בנוסף לכמה מכוניות ישנות חונות, יש גם מנוף ונראה שבונים כאן משהו. הצוות מתחיל להתפרש ולתפוס מחסות כאשר Keren Landsman מגלה שלישיית מוטונים מצד שמאל. הם תופסים מחסה סביב מכונית, אבל קרן יורה צרור לכיוון אחד מהם שמפחיד אותו וגורם לו לרוץ לעבר מחסה אחר, דבר שפשוט חושף אותו לאש קטלנית מצד קראם. הצרור של קרן גם מצית את המכונית וקמיל מנצלת את הבלגן ומשתלטת על מוחו של המוטון השני, שנפצע מהתפוצצות הרכב. הוא מיד מסתובב, ויורה למוות בחברו הפצוע, שספג ירייה מ Eran Aviram. עכשיו רק צריך לחכות שהנשלט יפסיק להיות נשלט, כדי להורגו.

במקום זאת, אני מורה לקמיל לשלוח אותו לחשוף אויבים נוספים – הוא עושה זאת בהצלחה מרובה, וחושף לא פחות מחמישה מוטונים נוספים מסתתרים ליד אוטובוס ישן, מהם שניים מהסוג המשוריין והמסוכן יותר. אחד מהם מחסל את המוטון הנשלט במהירות ובלי להסס. ששת החיילים המתינו דרוכים, נשקיהם שלופים, עיניים מחפשות מטרות…אבל המוטונים לא באים. שנייה נקפה, ועוד שנייה, והאויב לא מגיע. מה עושים?

קרן החליטה שהיא חייבת לשנות את המצב. היא הפעילה את שריון ההסוואה שלה והתקדמה, חושפת שני מוטונים. היא סימנה אותם לקראם, שפתח את ראשו של המשוריין מביניהם ביריית פלזמה מדויקת. את השני הורידה קרן, בעוד היא מאבדת את ההסוואה שלה, כאשר שלושה מוטונים אחרים נמצאים בסביבה. אחד מהם נראה פתאום מתחבא מאחורי חלק קדמי של משאית טריילר. קרן שוב פתחה בריסוס ארוך, וכשהוא ברח, קראם חיסל גם אותו. הצוות התקדם באטיות, מחכה לראות את המוטונים הנוספים.

מתוך החשכה הלחה הגיח מוטון משוריין. בעוד הוא אץ לכיוון בטונאדה, פתחו עליו באש מרסייה ו Oded Argon, כאשר מקלע הפלזמה חורך אותו קשות. האויב פתח באש לעבר המכונית מאחוריה השתופפו השניים, מבעיר אותה. אך הוא לא הספיק להתכופף מאחורי המחסה שלו כשאבירם חורר לו את הריאות מעמדתו, מאחורי ערימת קרשים לבנייה.

קרן המשיכה להתקדם מימין, ומצאה את המוטון המשוריין שהיה חסר בחבורה. אבל זווית הירי שלה לא הייתה טובה בשל כלי הרכב שבדרך. עידו ועודד התקדמו, תפסו עמדות שמיהם יוכלו לירות בחייזר אם יתקדם. ביקשתי מקרן ששוב תבע מכת אש כדי להוציא את היצור מהמסתור, אבל לפני שהיא הספיקה הצליח קראם לפגוע בו, אי שם ממקומו בירכתי הצוות, דרך חושף, עשן והגשם שהחל לרדת. החוצן נפצע קשה, ואבירם התקדם אליו, ירה בו מתוך יסודות הבניין אליהם נכנס, וחיסל אותו.

הצוות המשיך להתקדם בזהירות. Ido Ouziel ירד אל השוחה הבוצית של יסודות הבניין אחרי ערן. קמיל ועודד במרכז, ליד הבטונאדות של מרכז הכביש. קרן התקדמה באגף שמאל, כשלפתע איתרה שני רזים על ככ משאית, שמיהרו להיעלם בין המשאיות והמטען שננטשו בחניון עם בוא החייזרים. קראם המשיך לתפקד כמאסף.

יפתח נכנס גם הוא לבור הבוצי, מקלל את הדביקות והקור. קמיל הצטרפה לקרן בצד שמאל, ועידו המשיך לעקוב אחרי ערן בצד ימין. לפתע, מבין ארגזי מטען וחבילות כותנה, צצו שני הרזים. עודד פתח באש לעבר אחד, ופספס. ערן ירה לעבר השני, וחיסל אותו. עודד חרק שיניו, כיוון שוב את המקלע הכבד, והפעם פיזר את החייזר לענן במטח מדויק. על זה קידמתי אותו לרב סרן.


 

יום שישי, התשעה באוקטובר, 2015.

זהו. לאחר יותר משבעה חודשים של לחימה בחייזרים, לאחר אבדן מסוים של חיילים, אבדן גדול של אזרחים, ותשלום עצום במשאבים ובחומרים, הגענו לרגע המכריע. "חדר גולופ" שנבנה סביב מכונת התקשורת החייזרית מוכן לפעולה, וקמיל מוכנה להפעיל אותו. למרות שכרגע יש הרבה כסף בקופה של המדור הטכניוני להגנה על כדור הארץ (מטהכ"א), אין לנו סגסוגות או אלריום ואני מוצא את עצמי מנוע מלצייד את הצוות בציוד שהייתי רוצה. מה לא הייתי נותן בשביל עוד חליפתצ שיריון מתקדמת, או רובה סגסוגות, כמו אלה שמכרתי ליפן בחודש שעבר.

לאחר שלושה ימים של הכנות, ניסיון לתת לאנשים לנוח ולהתכונן, מקצה שיפורים לבטיחות ואיטום הבסיס והרגשה של מתח באוויר, נתתי לאל"מ קמיל מרסייה, המתנדבת הצרפתייה שלנו, להפעיל את המכשור האתרי שהשגנו מבסיס החייזרים. לאחר זמן קצר באופן מפתיע, ממש הרף עין, היא הודיעה לי שהדרך נפתחה – היא הצליחה למצוא כיצד להיכנס, עם צוות קטן, לספינת האם החייזרית, המרחפת לה מעל האוקיינוס האטלנטי זה חודשיים.

הבחירה במי לשלוח למשימה הקשה הזו, שכנראה תעלה בחייהם של יותר מחייל אחד, הייתה קשה. לבסוף החלטתי ללכת על הרכב הגנתי-משהו. הסיוע מתוגבר בדמות קמיל עצמה ואבידע ארד, עם שפע של ערכות ריפוי. חולייה כבדה בדמות Ido Ouziel ו Yiftach Benjamini במקלעים ושריון כבדים. את קראם הוספתי לירי מטווח רחוק, בתקווה ששריון עם וו-טיפוס יאפשר לו להגיע לנקודות תצפית, ובחוד לא אחרת מאשר Keren Landsman, שתבעה את המקום בתור המסתערת הבכירה, עד כדי ויכוח עז עם Ariel Katz, שזעם על כך שנשאר בחוץ.

קמיל היא התקווה שלנו, שבעזרת יכולות הפסי החדשות שלה תוכל לשבש את מפעל הפלישה החוצני. חמשת האחרים יודעים שהם שם כדי לפתוח בפניה את הדרך. כעת הששה נמצאים במטוס, בדרך למטרה, בעוד אני ושאר לוחמי המדור, ביניהם ארגון, כוחי (שטרם נלחם), ארליך, ימשיטה, אבירם וגם כץ הכועס כוססים ציפורניים בבסיס, נצמדים למסכים ולמקמ"שים…ומחכים, כמו מול הכניסה לגיהינום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *