עלילות המדור הטכניוני להגנה על כדור הארץ, חלק 5

technion

אז נכנסים דרך דלת כפולה למסדרון רחב. הכל בזהירות מקסימלית, עם תצפית מתמדת. מתקדמים כל פעם קצת, בשני אגפים. שומעים קולות של אויבים. לאט, לאט מתקדמים, בחושך החלקי של בסיס החייזרים. בקצה המסדרון: דלת יחידה. מה עושים. אני מחליט לקבץ את כל השישה מול הדלת. זו אמנם טקטיקה מסוכנת מאוד באזור פתוח, בעיקר מול רעל ורימונים, אבל במסדרון הצר אין הרבה ברירה, אחרת אצטרך לפזר את הכוח אחורה, ואני רוצה גמישות מקסימלית לפריסה בחדר הבא.

כשכולם מוכנים (וב- overwatch) אריאל פותח את הדלת, נכנס שמאלה ו…פאק, פאק, פאק, פאק! הוא מוצא את עצמו עין בעין מול עוד שלושה קריסלידים! וגם שני רובוטים שחורים מעופפים. כאיש טכניוני אינטילגנטי, Ariel Katz מחליט שהוא מעדיף לא למות היום, אם אפשר, ומעבר ליריית התגובה המהירה שפוצעת אחת המפלצות הוא פשוט מסתובב ובורח חזרה מעבר לדלת. זה לא יעצור את הקריסלידים, אבל לפחות בדלת יכול לעבור רק אחד כל פעם. והם אכן באים…ברגע הזה נמלאות עיני דמעות, כשחיילי האמיצים מתכוננים לפגוש את המוות מטווח אפס, ואז דמעותיי הופכות לדמעות אושר כשמתגלה היעילות המדהימה של תנוחת התצפית של חמישה חיילים במסדרון צר. אחד אחרי השני הקריסלידים מתקרבים אל הדלת ונטחנים לאבק חייזרים בידי המקלעים של Yiftach Benjamini ו Ido Ouziel ורובי הפלזמה של Keren Landsman וארד.

בעוד הדופק שלי מרגיע את עצמו קצת, ארד וכץ נכנסים חדרה לאולם הגדול שמעבר לדלת ומחסלים בקלות שת שני הרובוטים. בדיעבד, אני חושב שאולי היה כדאי להשתמש בשוקר אל אחד מהם. בכל מקרה, לחדרה הבא שלוש רמות – חלק מרכזי נמוך, מוקף במרפסות רחבות מכל הצדדים, ומעליו חלק מרכזי גבוה. בזהירות האופיינית לכל המשימה הזו, חברי הצוות מטפסים לנקדות העליונה, ושם מבחינים בסוג חדש של חייזר – חרקרק עם מוח מוגדל, עמיד לנזק, שעומד ליד מתקן מוזר. תוך חדשש ממארב בדרך כץ יורד מטה כדי ללכוד את מפרד הבסיס וארד מלווה אותו בעוד שאר חברי הצוות מעסיקים את האויב הזה מלמעלה ופוצעים אותו. לאחר כמה שניות אריאל מתחיל לטפס במדרגות אל הבמה עליה מתחבא החייזר הפצוע, ומשהו מוזר קורה- גלים סגולים בוקעים ממוחו של החייזר והוא…משתלט על מוחו של קראם!
כץ לא מהסס ומיד מחשמל את החייזר, מה שמשחרר את קראם, ומסיים את המשימה. השגנו את המכשור, שיתקנו את המפקד, חיסלנו 22 חייזרים….ואף חייל לא נהרג! אין ספק שמחיאות הכפיים הנלהבות שציפו לצוות בשובו לבסיס היו מוצדקות.


 

5 ביוני, 2015:

המחקר נמשך. Roey Tzezana מוביל את ניתוח החייזרים, והגרמנייה את התחקור שלהם. מסתבר שיש לנו מכשור שיכול "להיכנס" להם למוח. לא נחמד, לא אתי, אבל כנראה הכרחי. נראה שהמפקד שלכדנו יספק לנו מידע על כוחות פסי – כלומר, טלפתיה וכאלה. מסתורי!

הרחבות הבסיס נמשכות גם כן. Bari Cohen מזהיר שאי אפשר לחפור יותר קומות למטה, כי נגיע למנהרות הכרמל וזה יהיה בלאגן. נו טוב, נסתפק בחמש קומות. לויינים חדשים עולים ומשפרים את הכיסוי העולמי. יופי של עבודה Yoav Landsman. נראה שהפניקה העולמית ירדה קצת בגלל המשימה המוצלחת בבסיס האויב. בינתיים הזמנתי עוד מטוס יירוט מרפא"ל ותע"ש מנסים למכור לי איזה רובוט שנראה כמו הצרות שלי אבל אמור להחליף חייל בצוות במשהו שפחות יהיה אכפת אם יושמד. אם אקנה את ה-רובוט-לסילוק-פצצות-פלוס הזה, אני אקרא לו "רן"…

בכל מקרה, החיילים צריכים קצת הפוגה, אז הוצאתי את סא"ל(!) Ido Ouziel לחופשה וגם את קראם, וצירפתי לצוות תחת סא"ל Ariel Katz את הטירון Oded Argon לניסיון אש שני ואת Yuval Carmel כצלף. שמתי על ארגון שתי שכבות שריון, ככה שאמא שלו תוכל לישון יותר בשקט בלילה. נקווה שאני לא אתחרט על כך ששיחררתי את שני החיילים המנוסים.

הצוות נשלח לצ'יוואווה שבמקסיקו. כן, זו שעל שמה נקראים הכלבים המעצבנים. הם נוחתים במגרש חנייה ומרגישים די חשופים. החבר'ה מתקדמים בצורה מסודרת לכיוון מערב כשבסמטה המערבית מתגלים שני חרקרקים. ארגון יוצא למרדף כש Keren Landsman איתו, כאשר Yiftach Benjamini מגלה שהחלק הצפוף יותר של מגרש החניה – הקצה המזרחי – מאוכלס בשניים נוספים, וגם שלושה מוטונים, ואחרי שהוא מתקרב, גם שני מרחפים. שיט!

בזמן שעודד וקרן מחסלים את שני האפורים שנכנסו חזרה לבניין במרכז מגרש החניה, שאר הצוות מנסה להסתובב חזרה לכיוון מזרח בלי להותיר אגפים חשופים. בנימיני הוא הסמן הימני והוא מסתתר מאחורי טויוטה חונה בצבע חרדל. ארד מעניק לו הגנה בדמות רימון עשן. מולו מוטון שתופס מחסה מאחורי איזה טנדר אדום ומעבר לו שני החרקרקים והמוטון השני. המוטון השלישי והמרחפים צמודים לבניין המרכזי מעברה השני של משאית משלוחים של טאקו. בחילופי האש הראשונים נדלקים המכונית החרדלית והטנדר. כץ תופס מחסה מאחורי עמוד בכניסה לבניין. כרמל מפספס מוטון. חרקרק שהתחבא בתוך הבניין מחורר את הקיר מאחוריו ניצב ארגון. הטנדר האדום מתפוצץ, ומשאיר את המוטון המתחבא במצב רע מאוד.

באותו רגע המציאות כאילו מתפצלת לשניים, כמו שטוענים כמה פיזיקאים שקורה כל פעם שמקבלים החלטה. במציאות אחת בנימיני נסוג מהטויוטה הבוערת מחשש שתתפוצץ גם היא, יורה במוטון הקרוב אליו, מחסלו, אבל נשאר ללא מחסה. בשנייה הוא נשאר צמוד אליה, ויורה טיל כתף למרכז צביר האויבים.

במציאות הראשונה המכונית מתפוצצת ללא נזק, רימון העשן של ארד מתפוגג ובנימיני נשאר חשוף לחלוטין במגרש החניה, מול רוביהם של חמישה חייזרים שהפריעו להם באמצע ארוחת ערב רומנטית של "בן אדם במרינדה". במציאות השנייה הוא נכווה קשה מהפיצוץ, אבל הטיל שלו מחסל את שני המוטונים ושני החרקרקים בבת אחת, וגם לא משאיר הרבה ממשאית המשלוחים. ריח של טאקו שרוף באוויר. במציאות הראשונה בנימיני סופג מטח פלאזמה מהמוטון ראשון, שמאכלת חלק גדול מהשריון שלו, מטח מהמוטון השני פוצע אותו קשה, והמוטון השלישי פשוט משאיר גופה נטולת ראש…

במציאות השנייה כץ וארד מחסלים את שני המרחפים ליד שרידי המשאית וקרב האש ממשיך כאילו אף אחד לא לחץ Alt-F4 בפניקה. המוטון השלישי מחוסל בירייה מדוייקת לגלגל העין תודות לכרמל, וקרן מחסלת בקלות את החרקרק שנותר, כשהיא כבר חושבת על הצליל הנאה של המילים "רב סרן קרן".
הדרך חזרה ארגון מודיע שהוא רוצה להיות מקלען. מה, עוד אחד?? אין אף אחד שרוצה להיות ב"מסייעת" עם ארד?


17 ביוני 2015:

המלחמה נמשכת. מסתבר שיש חסרונות לכך שהקמתי בסיס באחד ממוקדי המחקר הטובים בעולם – צוותי המחקר והפיתוח שלי מתקדמים יותר מהר מהיכולת שלי לספק להם חומרי גלם חייזריים. כבר שבוע שהמעבדות שקטות, כי אין לי את הסגסוגות הדרושות למחקר, וזה מגביל גם את שדרוג כלי הנשק, ופיתוח תחנת הממסר שאני צריך בשביל לבדוק מאיפה מפקדים על החייזרים שבכדור הארץ. החלטתי לתת לשני הסא"לים שלי לנוח קצת כדי לקדם חיילים זוטרים יותר. בהתחלה זה עבד טוב: משימת חיפוש והשמדה ביוהנסבורג שכללה את Keren Landsman, ארד, Yiftach Benjamini, Yuval Carmel, Oded Argon ו Uri Juhasz עלתה יפה, ושלושת האחרונים עלו בדרגה, תוך פציעות קלות בלבד.

במשימה הבאה הרעיון הזה ירה לנו ברגל: זה התחיל בעב"מ שנראה בשמי אפריקה, שלהפתעתי יורט בהצלחה על ידי אחד ממטוסינו המוצבים באזור. שלחתי את הצוות המדובר למקום ההתרסקות. היער, שבער קצת מחום ההתרסקות של העב"מ, נראה נטוש, אבל אז איתרנו שני מוטונים. אש מרוכזת של הצוות הרגה אחד ופצעה את השני בלי פגיעה בכוחותינו. מלאי ביטחון המשכנו קדימה, כשאנחנו מחפשים את המוטון השני. ואז נתקלנו בהם: שני שולטי מחשבות!
שיט!

ארגון, שהיה בחוד, ראה אותם בתוך החללית. וניסה לירות בהם, ללא הצלחה. שאר הצוות התקדם אליו, ובכוחות משותפים לנדסמן ורב"ט יוהס חיסלו אחד מהם. אבל או-אז הבנו את גודל הצרה – שלושה מוטונים הגיחו מאגף שמאל, בעוד הטלפת הצליח להשתלט על ארגון והמקלע שלו! בתוך שניות הפך יחס הכוחות מ 6:2 לא רע, ל-5:6 מאיים.

זה רק החמיר כאשר הטיל של בנימיני עף הרחק מהמוטונים המקובצים, ורק פצע שניים מהם במקום להרוג את כולם. זה השאיר את יוהס חשוף משמאל, והמוטונים לא היססו לחורר אותו. לשמחתי הרגעית הם רק פצעו אותו קשה. בינתיים ארגון, עם מבט הלום ומזוויע על הפנים, ריסס את לנדסמן מאחור, ופצע אותה. לא רציתי שהחבר'ה יהרגו את ארגון הנשלט, אז רק פקדתי על כרמל לירות לו בנשק, והוא פספס מטווח של מטר. בתגובה, ארגון פתח עליו באש כבדה מטווח קצר, ופצע אותו. ארד אץ כדי לחבוש את כרמל, בעוד לנדסמן פוצעת את הטלפת ובנימיני ומחסל מוטון שנפצע מהטיל שלו. באותו הרגע הטלפת המחורבן כיוון את אקדח הפלזמה שלו אל יוהס, ולחץ על ההדק, הורג את הרב"ט המסכן במקום, גופתו נשמטת על מפתן החללית הזרה. 4:4.

בנימיני חיסל מוטון נוסף בעוד כרמל מחטיא את המשתלט. קרן דווקא פגעה בטלפת השנוא ופצעה אותו אנושות, אבל השליטה שלו לא נשברה. תחת ההוראות החייזריות, עודד פשוט שלף רימון חייזרי, ושמט אותו לרגליו. עודד, יובל ואבידע שעמדו צמודים, נעלמו לשנייה ארוכה בלהבות. כשהשנייה הזו עברה הייתי בשוק לגלות ששלושתם עדיין בחיים, אם כי עם שארית חיים זניחה ומזערית. 4:3.

עכשיו סוף סוף המזל האיר פנים ללוחמים: היריות הבאות של קרן, יפתח וכרמל חיסלו את הטלפת ואת המוטון הנוסף, מה ששחרר את ארגון מהשליטה המוחית וסיים את הקרב. חמישה חיילים, רובם פצועים, חזרו לבסיס….לפחות עכשיו אני יכול להתחיל לבנות את תחנת הממסר המזופתת.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *