חמישים משחקים בחמישים(?) יום

אני אוהב משחקים. אני אוהב כל מיני סוגים של משחקים ואני אוהב לגוון במשחקים שאני משחק. אין לי הרבה זמן למשחקים, כבעל משפחה ועבודה במשרה מלאה, אז אני גם מעדיף לנסות כל מיני דברים שונים ולא להשקוע בתוך משחק יחיד למשך חודשים (למרות שגם זה קורה, בעיקר עם כל מיני משחקי תפקידים). מאותן סיבות אני גם מעדיף לשחק על המחשב שלי ולא בטלוויזיה שבאמצע הסלון, ולשחק משחקים חינמיים.

בכל מקרה, בעקבות פרסום רשימת "50 משחקי המחשב החינמיים הטובים בעולם", שנכנסת ישר לתבנית השימוש שלי, השתעשעתי ברעיון של לשחק בכולם. בכל אחד קצת. ולכתוב על זה, כמובן. אז הנה זה קורה. אני מקווה לעדכן את הרשימה הזו כל פעם שאשחק (בתקווה כל יום, מעשית כנראה פחות) בשניים-שלושה משפטים על החוויה. הפוסט הזה, בשונה משאר הרשומות באתר, יתקדם לאחור, כלומר המשחק האחרון ששיחקתי יופי ראשון, כדי להקל על הקריאה.

יום 7, מקום 13, Robot Unicorn Attack

כמו קאנאבאלט, רק יותר צבעוני, יותר מוזיקלי, יותר מגוחך ועם *פי שניים* כפתורים לשליטה! המוסיקה חיבבה אותו עלי מיד, אבל המשחקים האלה לא מצליחים להחזיק אותי להרבה זמן. סומן ונשמר ליום של מצברוח גרוע.

יום 6, מקום 27,  Hexagon

משחק זריזות עיניים וידיים בסימטריה משושה. לא אהבתי. אולי זה בגלל שאני מזדקן, אבל צלילי אלקטרוניקה והבהובי ניאון כבר לא עושים לי את זה, והדיסאורנטציה מהמכשולים המסתובבים לא עוזרת. אבל אולי זה בשבילכם.

יום 5, מקום 29, Passage

קצרצר, פשוט (אולי אפילו פשטני), אבל אפילו עם הגרפיקה המפוקסלת וזמן הריצה הזעיר, זה מצליח ונוגע ללב. חוץ מללב של אשתי.

יום 4, מקום 30, Bernband

"מדמה שוטטות" בעיר חייזרית, בגרפיקה הכי Low-Fi שיש. מסקרן לכמה דקות, אבל החוסר באינטראקציה והגודל הסה"כ די קטן ממצים את עניין די מהר.

יום 3, מקום 44, Canabalt

המשחק שהתחיל את סוגת "משחקי הריצה האין-סופיים (לפחות ככה נדמה לי), שמשלב פשטות של כפתור אחד עם רקע פוסט-אפוקליפטי ויופי של זכוכית נשברת ויונים ממריאות. גם הבן שלי התלהב, אבל אחרי כמה נסיונוצת: "אבא, המשחק הזה קשה!".

יום 2, מקום 23, Candy Box

אולי אבי ה Idle Games – משחקים שמשחקים את עצמם עם אינטראקציה מינימלית. הגרפיקה המינימלית מחביאה מאחרויה משחקיות משעשעת של הרפתקאות פנטזיה מסורתיות (אבל עם סוכריות!). אני נותן לדברים לקרות ברקע בזמן העבודה, ומדי פעם קוצר ממתקים ויוצא למשימות עם חרב השוקולד הבוערת שלי.

יום 1, מקום 41, Grow

זה מה שהזניק את הפרויקט הזה: הצורך לבדר שני ילדים למשך 15-20 דקות עד שארוחת הערב מוכנה. עשרה (בערך) משחקי פלאש שונים, בהם בוחרים, בגדול, סדר לחיצה על כפתורים לקבלת תוצאות שונות. נאה, צבעוני, ומשעשע. אני בעיקר התעניינתי במציאת הסדר האופטימלי לנצחון בכל משחק, אבל את הילדים עניין יותר לראות מה קורה ואיזה משחקים יש. גיוון גדול בנושא ובבמראה המשחקים השונים.

2 comments on “חמישים משחקים בחמישים(?) יום
    • סוג של גם וגם. לא חשבתי שמישהו קורא את זה , אז לא הייתה לי מוטיבציה.
      אם יש עוד אנשים שרוצים שאמשיך, תגידו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *