באתי, כבשתי, נטשתי- על "עולם קטן"

קופסא עולם קטן

קודם כל, אני חושב שעצם העובדה שלא השתמשתי במילים "זה עולם קטן מאוד" ככותרת לפוסט שסוקר משחק ששמו "עולם קטן", מחייבת שתפרגנו באיזו תגובה אוהדת לפוסט.

הסיפור של "עולם קטן" מתחיל מבחינתי לפני כמה חודשים כשהתלבטתי לגבי מתנת יום ההולדת שקניתי לעצמי (עצוב לא?). במגבלת התקציב יכולתי לקנות רק משחק אחד והתלבטתי בין "עולם קטן" למשחק אחר. בסוף קניתי את שניהם. יש למישהו מספר של סדנת גמילה?

למרות שקניתי את שניהם, דווקא את "עולם קטן" ציפיתי לשחק פחות. זהו משחק מאוד פשוט והנחתי שהיעדר התחכום של מנגנון המשחק שלו ימאס עליי במהירות. הוי, כמה שהתבדיתי. משהו בעדינות שלו, באיורים המשעשעים, בקונספט הקליל, באווירה הלא-מרתיעה שלו וגם מנגנון המשחק הפשוט-אך-גאוני שלו הופכים אותו לאחד המשחקים שיותר בשימוש בארון המשחקים שלי.

"עולם קטן" (small world, למי מבינכם שלא הצליח לתרגם את השם לאנגלית בעצמו) הוא משחק כיבושים קליל שעוצב על ידי פיליפ קיירטס ויצא בהוצאת Days Of Wonder בשנת 2009. מאז, המשחק הפך ללהיט ענק ומכר הרבה אלפי יחידות. המשחק נקרא "עולם קטן" בצדק, לוח המשחק קטן מכדי להכיל את כל השחקנים, הוא בנוי כדי שהשחקנים יילחמו האחד בשני. לא משנה אם משחקים בשניים או בחמישה שחקנים, יש לוח ייעודי לכל מספר שחקנים. על כל טריטוריה ששחקן כובש במסע כיבושיו הוא מקבל נקודת ניצחון. המנצח הוא מי שבתום מספר סיבובים קבוע מראש מחזיק הכי הרבה נקודות ניצחון (מקורי…).

שורת גזעים והכוחות המיוחדים המוצמדים אליהם.

שורת גזעים והכוחות המיוחדים המוצמדים אליהם.

מנגנון המשחק פשוט מאוד: השחקנים נדרשים לבחור גזע מבין רשימה של גזעים בעלי תכונות שונות, ובנוסף לכל גזע מוצמדת יכולת מיוחדת אקראית, מה שהופך כל משחק להיות שונה מקודמו – במשחק אחד תקבל אורקים שוחרי שלום ובשני תקבל אורקים בוזזים, פעם אלפים מאמני דרקון ופעם מכשפים מעופפים. בהתאם לבחירתם, מקבלים השחקנים מספר מסוים של אסימונים – אלו הם הלוחמים של אותו הגזע ואיתם הם יוצאים לכבוש את העולם. מספר האסימונים לא גדֵל (מלבד כמה גזעים עם יכולות מיוחדות שמאפשרות להם להתרבות) וכך יוצא שבשלב מוקדם או מאוחר, השחקן פשוט ממצה את יכולות הכיבוש של הגזע. כאן נכנס לשימוש העיקרון החשוב ביותר במשחק: בכל תור במהלך המשחק יכול השחקן לנטוש את הגזע איתו הוא כובש את העולם (במשחק המנגנון נקרא להכניס את הגזע לשקיעה, Decline באנגלית), ולהתחיל לרכוב על גבו של גזע חדש. ב"עולם קטן", אימפריות נופלות מהר.

יתרונות:

הדבר הראשון שאתה נתקל בו כשאתה פותח את הקופסא של "עולם קטן" הוא הערך ההפקתי העצום שלה. מלא חלקים קטנים וכל חלקיק מסודר במקום מיועד, שני לוחות משחק דו צדדיים, לוח שמפרט את היכולות המיוחדות של כל גזע וכל כוח מיוחד הקיים במשחק, גרפיקה מקסימה, ציורים משעשעים , אפילו קובייה ייחודית יש.

מגש האסימונים הנשלף. טירוף!

מגש האסימונים הנשלף. טירוף!

אל*הים נמצא בפרטים הקטנים, נהוג לומר. ואם אנחנו מגלמים סוג של אלים שמדלגים מעם לעם ועוזרים להם להקים אימפריה (ואז נוטשים אותם ללא רחמים), אז אין סיבה שלא יהיה לנו מגש ייעודי נשלף(!!) לאחסן בו בצורה מסודרת את כל האסימונים של כל גזע וגזע. אני מת על זה!

בניגוד למשחקי כיבושים אחרים, ב"עולם קטן", לשחקנים אין באמת דרך להתגונן מפני כיבוש על ידי שחקנים יריבים. אתה רק יכול להפוך את עצמך ליעד תקיפה פחות אטרקטיבי. אם היריב שלך יבחר לתקוף אותך, זאת תהיה בעיה שלו כי הוא יצטרך להוציא הרבה משאבים על הכיבוש הזה. העובדה הזו גם משחררת המון לחץ מכתפי השחקנים וגם משאירה את כל האופציות פתוחות כמעט בכל שלב. הוסיפו לכך את העובדה שהאסטרטגיה של המשחק מכריחה את השחקן להימנע מלהיקשר רגשית לגזע כלשהו (אתה נכנס בידיעה שאתה הולך להחליף גזעים כמו גרביים) והדרך למשחק של תחכום, תכנון וכיף אדיר, סלולה.

למרות שכתבתי על תחכום ותכנון, האסטרטגיות ב"עולם קטן" לא מצריכות חשיבה ארוכה ובאופן כללי מדובר במשחק די מהיר וקצבי. זמן המשחק הממוצע הוא כשעה והמשחק פשוט להבנה כך שגם משחק עם שחקנים חדשים לא אורך יותר זמן.

באינספור ביקורות שקראתי לפני קניית "עולם קטן", המשחק הושווה שוב ושוב למשחק הידוע "סיכון" (ריסק, בלעז) כיוון שהוא משחק הכיבושים המוכר בעולם. אבל אין פה באמת טיפת מקום להשוואה. בעוד בריסק, מנגנון המשחק עובד על זריקת קוביות אינפנטילית שמתעלמת מכל אלמנט אחר שכרוך במשחק מלבד מזל טהור ואחוזי זכיה מינימאליים שעומדים לרשות התוקף, ב"עולם קטן" יש מקום כמעט אך ורק לחשיבה טקטית, מהלכים אסטרטגיים, תכנון ואפילו יש מקום לקמצוץ מזל: זריקת קובייה אחת לשם ההרגשה הטובה.

פנים קופסת המשחק- הערך ההפקתי בשמיים.

פנים קופסת המשחק- הערך ההפקתי בשמיים.

[האמת שכמה אנשים ביקשו ממני לכתוב פוסט על ריסק. אבל אני תמיד התחמקתי בגלל שידעתי שאם אני רק אזכיר את ריסק, תיפלט לי השורה הבאה:

"ריסק, הגיע הזמן שמישהו יאמר לך את האמת בפנים: אתה פשוט משחק גרוע."

אני יודע שזה לא נחמד בכלל לכתוב השמצות בבלוג. אבל ריסק הוא כבר תעשיה כל כך גדולה שהכתיבה עליו בבלוג הזה היא כמו האמרה המפורסמת: "אם אתה משתין על דרקון הוא נרטב, אם הדרקון משתין עליך, אתה נצרב מחומצת השתן שלו ומת בייסורים". אז החבר'ה של ריסק יירטבו, הם יכולים לספוג את זה. ואני אפתח מטריה.]

[הערת העורך: פוסט על Risk Legacy ייכתב כאן יום אחד]

חסרונות:

כבר כתבתי ב"יתרונות" על הגרפיקה וחלקי המשחק המרהיבים, הכול כל-כך יפה וצבעוני והלוח מתמלא כל כך מהר בהמון אסימונים בכל מיני צורות וצבעים שלפעמים אפשר לאבד את הספירה ולהפסיד נקודות יקרות.

לוח המשחק לארבעה שחקנים- המון צבעים וחלקים קטנים יכולים לבלבל.

לוח המשחק לארבעה שחקנים- המון צבעים וחלקים קטנים יכולים לבלבל.

נזכור שלכל גזע יש תכונה מיוחדת משל עצמו בנוסף ליכולת המיוחדת המוצמדת אליו. החיבור הזה מייצר המוני פרטים קטנים שכדאי להכיר ולשים לב אליהם, ושמצריכים קריאה מאסיבית באנגלית. יוצרי המשחק הנגישו את היכולות המיוחדות כאשר הוסיפו למשחק גם דפי הסבר מפורטים ונוחים על כל גזע, היכולות מיוחדת ותוואי השטח אבל מי שחיטוט וחיפוש אחרי חוקים מרתיע אותו עשוי להרגיש שלא בנוח עם המשחק בתחילתו (לפחות עד השלב שבא די מהר בו הוא כבר מכיר את כל הגזעים והיכולות בעל פה).

הדיון בגזעים וביכולות המיוחדות שלהם מוביל אותי לבעיה הגדולה ביותר של המשחק, המשחקיות החוזרת שלו. למרות שרשימת הגזעים והכוחות המיוחדים כל הזמן מתערבבת, היא לא גדולה במיוחד ובשלב מסוים אנשים עלולים למצות את כל הכוחות והגזעים. כמו כן, הלוח נשאר אותו הלוח. ולמרות שהוא משתנה בין שניים לחמישה שחקנים, אם אתה לא מצליח למצוא בכל פעם מספר משתנה של שחקנים אתה תמצא את עצמך משחק שוב פעם ושוב פעם באותו הלוח (הלוח של שני השחקנים, במקרה שלי).

אני התמודדתי עם הבעיה בכך שהוספתי לחבילת המשחק הבסיסית גם חבילות הרחבה שהוסיפו עוד מספר רב של גזעים ויכולות מיוחדות, כך שאצלי הגיוון גדול יותר, אבל זה לא באמת פיתרון. הרחבות צריכות להיות שוות קנייה כאשר הן מייצרות חוויית משחק שונה. הן לא נועדו להציל משחק בסיסי מחוויית משחק פחות טובה.

לסיכום: אני מאוהב במשחק הזה. זה משחק שמתאים לכל סוגי השחקנים ולא מצריך המון חשיבה. להעביר שעה בכיף.

, ,

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *