חוויות מ"סודותיהם של גיבורי העל"

olympic_dming_6b

אירוע הנחיה אולימפית 6 "סודותיהם של גיבורי העל" התרחש בסוכות במסגרת פסטיבל אייקון. באירוע השתתפו תשעה מנחים ומנחה אחת.

בעיכוב מה, אני מפרסם חוויות של שניים מהמנחים המשתתפים.

אורטל טל:

זו הפעם החמישית שאני משתתפת בהנחיה אולימפית: שלוש פעמים כשחקנית ופעמיים כמנחה מתחרה.הפעם התבקשנו לכתוב הרפתקה מבוססת על שלושה אלמנטים: הדמויות היו/ הינם/ יהיו נבלים, העיר שממעל ורגע של אושר צרוף.

אני כתבתי את הדמויות כחבורה של נבלי על עם שמות מפוצצים, כאשר לכל אחד מהם יש נקודת תורפה משמעותית:
קרן המוות של ד״ר דום נוטה להתקלקל ברגעים לא מתאימים, ליידי טרור נוטה להתאהב בגיבורי העל שמנסים לעצור אותה, המוח לא מבין את בני האנוש למרות האינטלגנציה העצומה שלו, סמאש מתעצבן ממילים מסובכות וברבי רוצה שיעריכו את האישיות שלה.
כל נבלי העל חיים במנהרות מתחת לעיר- כאשר יש הפרדה ברורה וידועה בין ״מעל״ ו״מתחת״.
יום אחד מגיע לעיר גיבור על חדש! ״קול-מן״ הוא בעל בלורית מתנפנפת, שרירי חזה מקפצים, רגיש, ספונטני ויש לו חוש הומור. יש לו גם את כל כוחות העל המגניבים- בגלל זה קוראים לו ״קול-מן״.
אחרי שהוא מביס את כל הנבלים שלנו אחד-אחת, הם מתכנסים לישיבת חרום ושם מגלים כי הספינה של ״קול-מן״ מוסתרת במדבר המוות מדרום לעיר- ובתוכה היכולת לנטרל את כוחותיו…
ההרפתקה רצה בכל קבוצה בצורה שונה וזה לא מפסיק להפתיע אותי כל פעם מחדש, איך שני אנשים יכולים לקחת את אותו דף דמות, עם אותן שורות- ולשחק אותו בצורה שונה כל כך.
אני לא מריצה בשיטה. השחקנים שלי אוהבים לקרוא לזה ״חופשי-טל״. בעיקרון, אם זה מגניב, זה קורה.
בקרבות שהקבוצות עשו השתמשתי בעצה שקיבלתי בהקלטת ״הגמדים חופרים בגיבורים״- שיטת הקלפים של Intrepid, עם שינויים קלים שאני ערכתי בה אחרי משחקים רבים.
אני אוהבת את הדרך שבה עורכים קרבות עם השיטה הזו, כי היא דורשת מהשחקנים הרבה יוזמה ותיאור.
שני ההרצות היו טובות, כאשר בראשונה זה הרגיש יותר קומי ואילו בשנייה זה הרגיש יותר קומיקסי. נהנתי מאוד מהדרך בה השחקנים לקחו את הסיפור ועשו בו כרצונם. אני אוהבת שזה קורה במשחקים שלי. אני אוהבת לשחק במשחקים שמאפשרים את זה.
זכיתי במקום שלישי הפעם. למדתי הרבה, מהשחקנים, מהשופטים ומההערות שקיבלתי.
נתראה בהנחייה אולימפית 7. יהיה מגניב. באחריות.
עמית משה:
בהנחייה אולימפית הרצתי בשיטת סופר-גיבורים שלמעשה פיתחתי במיוחד לכבוד האירוע, ומאז הפכה כבר לפרוייקט שאולי בקרוב, עם הרבה מזל, ייצא לקיקסטרטר. השיטה, שנקראת City of Myst, משלבת את מכניקת המהלכים של עולם האפוקליפסה עם דמויות שמתוארות בתגיות. הגעתי עם שש דמויות מוכנות מראש, שלהן כתבתי שני סודות כל אחת, בהשראת "סודותיהם של גיבורי העל". זה השתלב היטב עם האלמנט הראשון – כל דמויות השחקן היו, הן או יהיו נבלים.

אני חושב שאחת ההכרות החשובות בשלב ההכנה, שאיפשרה לי ליצור חוויה מעניינת לשחקנים, היא שאין מספיק זמן להרפתקה. החלטתי שכל המשחק יהיה סצנה אחת, ואם יש צורך אז נשלב פלשבקים. וכפועל יוצא, הבנתי שהמשחק צריך להיות סצנת הסיום הדרמטית ולכן צריכים להתחיל בעצם אחרי שהכל קרה. אחרי הוספת הפרטים: הדמויות נשבו על ידי גזע עליון שחי בעיר שמעל, אבל הן לא יודעות למה. המשחק מתחיל כשהן מתעוררות במיכלים המיוחדים שמחזיקים אותן, ומנסות לצאת ולשחזר למה הגזע העליון המיטיב כלא אותן. באמת למה… כי לכולם יש סודות.

מילה על שימוש בפלשבקים. זהו כלי אדיר ומאוד ורסטילי. נראה לי שהרבה מנחים חוששים להשתמש בו בגלל שיווצרו סתירות, או שמכנית לדמות היו יכולות אחרות בעבר. הניסיון שלי הוא שזה אפשרי ומהנה אם עושים את זה נכון (אולי פוסט אחר בנושא יום אחד).

עוד תוצאה של חשיבת הסצנה האחת הייתה ההנחייה שנתתי לשחקנים לגבי הסודות שלהם: המטרה שלכם היא לחשוף את הסודות שלכם. מה? כן. לחשוף. לא להסתיר. זו סצנת הסיום שבה הכל נחשף ולכן כשחקנים היה עליהם למצוא את הרגע הדרמטי שבו הדמות שלהם נאלצת/בוחרת לחשוף את סודותיה, וזה מתוגמל בבונוס משחקי לפעולות.

המשחקים עצמם היו אדירים – נהניתי מאוד להנחות אותם. השחקנים בשני הסבבים הרימו את הכפפה וגילמו סופר-גיבורים/נבלים לתפארת. מצד אחד הם עפו על היכולות שלהם וגילו יצירתיות בהשתחררות מתאי הכליאה שלהם ובמאבקים שבאו אחר-כך, בין אם בינם לבין עצמם או עם נבל-העל מיסטרו, שמשך בחוטים מאחורי הקלעים בניסיונו לגרום לעיר המרחפת לקרוס לתוך הליבה שלה ולייצר רגע אחד של אושר צרוף (מה שקרה). ומצד שני מבחינה דרמטית הם לא חששו לקחת את הדמויות שלהם עד הסוף שזה יתרון ענקי של משחקי כנס כפי שאורטל טל הראתה בפוסט שלה. התפקיד שלי היה בעיקר להחזיק את המיכל של הסצנה ולתת להם מספיק גירויים ואתגרים כדי שהם יהיו הדמויות שלהם עד הסוף. והם עשו את זה בענק, וכמובן יצרו המון גירויים ואתגרים אחד לשני. ויש פה לקח חשוב – תאמינו בשחקנים שלכם! אם אתם כמנחים יוצרים סצינות ששמות את הכוח ביד של השחקנים זה לוקח את המשחק לרמות אחרות לגמרי. ואמר את זה גם, במילים אחרות, וינסנט בייקר הדגול, מפתח עולם האפוקליפסה ושיטות אחרות, שאיתמר קרביאן הודה לו, ובצדק, בסוף התחרות.

זהו, אלה בקיצור הרשמים שלי מהאירוע – היה אדיר כפי שכבר כתבתי בפוסט אחר. מודה מאוד לאיתמר והמארגנים על ההזדמנות יוצאת הדופן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *