קטאן, מאז ולתמיד.

סטלרז 1מה לא נכתב על "המתיישבים של קטאן", משחק הלוח שהגיע למקום הראשון ברשימת משחקי הקופסא הנמכרים ביותר באמזון? כתבו עליו שהוא המשחק המושלם להכרת עולם משחקי הקופסה לאנשים שאינם "גיימרים", שהוא "שינה את התפיסה האמריקאית לגבי מה הוא משחק לוח", ה'וושינגטון פוסט' אפילו כתב עליו שהוא "משחק הקופסה של זמננו", כל המגזינים החשובים בעולם כתבו עליו ובאופן כללי נראה שלא נותר עוד אתר משחקי קופסה המכבד את עצמו שלא כתב עליו.

אז גם אני הולך לכתוב עליו.

"המתיישבים של קטאן"(Settlers of Catan, או "סטלרז" או "קטאן") הוא משחק קופסה לשלושה עד ארבעה שחקנים. עלילת המשחק פשוטה: ישנו אי ושמו קטאן והשחקנים נקראים לאכלס אותו. המשחק משתייך לז'אנר ניהול המשאבים, מה שאומר שעיקר תפקידו של השחקן הוא איסוף כבשים, חיטה, סלעים, עץ וחימר. השחקן יכול להחליף את המשאבים בתמורה למשאבים אחרים או לבנות באמצעותם דרכים, ישובים וערים.
נשמע מרתק לא?
למרבה הפלא, המשחק ממש מרתק.

וואו, חימר.

וואו, חימר.

 

קלאוס טויבר, יוצר המשחק הצליח למזג לתוך המשחק כמה תכונות מגניבות שעזרו למשחק להתמקם ברשימת עשרת המשחקים הטובים בהיסטוריה בכמעט כל אתר דירוג שקיים. הוא עומד בשורה אחת עם קלסיקות עתיקות כמו שח ודמקה ועם קלסיקות מודרניות כמו מונופול וסיכון (Risk).

שני מנגנונים במשחק יוצרים את האפקט הממגנט שלו: המנגנון הראשון הוא השינוי של לוח המשחק בכל משחק חדש. לוח המשחק של סטלרז מורכב מאריחים משושים המשנים את מיקומם בכל משחק חדש. סטלרז הוא לא המשחק הראשון ולא האחרון שהשתמש בטכניקת האריחים, אבל בעוד שבשאר המשחקים השינוי שנוצר בכל משחק חדש הוא רק במיקום האריחים, בסטלרז נוסף גם שינוי מהותי בתכונה של האריחים. על כל אריח במשחק מונח מספר המבטא את ההסתברות שאותו משאב יגיע לידי השחקן. בכל משחק חדש, לא רק שהאריח משנה מיקום אלא שהוא גם משנה את הערך המספרי שעליו מה שאומר שאם במשחק הקודם היו כבשים בשפע, ייתכן ובמשחק הבא הן יהיו נדירות מאוד. המנגנון הזה של ערבוב המשאבים והמספרים מוסיף, על פי חישובים מתמטיים מדויקים שביצעתי, משהו כמו עשרות מיליארדי ווריאציות בהן הלוח יכול להשתנות. (חמש יחידות מתמטיקה. זה לא היה לשווא.)

המנגנון השני שמייחד את המשחק הוא המעורבות הגדולה שהמשחק יוצר אצל השחקנים, העובדה שכל שחקן זורק בתחילת התור שלו קובייה שעשויה להשפיע על כל השחקנים, קובייה שמחליטה מי יקבל משאבים ומי לא, גורמת לשחקנים להשתתף גם בתחילת התור של שחקנים אחרים. בנוסף, יש אלמנט מסחר בין השחקנים שגם הוא יוצר אינטריגות וקומוניקציה במהלך התורות של השחקנים האחרים.

מה שנותן את מכת המחץ וממקם את המשחק בהיכל התהילה של משחקי הקופסה הוא הנושא שלו. "המתיישבים של קטאן" לא עוסק באיזה עולם בדיוני רחוק או במלחמות למיניהן, הוא עוסק בנושא פשוט שכובש לבבות בכל סוגי הקהלים.

אריחי המשחק. הנקודות על המספרים מציינות אתההסתברות שהמספר יצא בקוביות

אריחי המשחק. הנקודות על המספרים מציינות את ההסתברות שהמספר יצא בקוביות

 

יתרונות:

המון-המון "משחקיות חוזרת" (גם כאן מדובר בחישוב מתמטי מדויק), אפשר לשחק במשחק שוב ושוב ושוב. אפשר לומר שלסטלרז לוקח המון זמן להימאס. אם בכלל.
הדרך היחידה לגרום לו להימאס בקלילות היא קניית ההרחבה "ערים ואבירים". אבל בקטע טוב, כי אחרי ששיחקת את קטאן עם ההרחבה, לא תוכלו לחזור אחורה.

היתרון השני הוא המעורבות הרגשית הגבוהה שהמשחק יוצר אצל השחקנים. התחרות על המשאבים שנוצרת במהלך המשחק והמסחר שהוא הכרחי לניצחון במשחק יוצרים אינטראקציה בין השחקנים ומערבים את השחקנים עד מעל לראשיהם.

 

חסרונות:

אני אישית חושב שלסטלרז אין חסרונות. אבל אני עדיין לא בטוח שהעולם סובב סביבי אז על כל מקרה, אפרט כמה חסרונות שבנמצא:

הבעיה הראשונה בסטלרז היא שהוא מבוסס על הסתברות. והסתברות כמו הסתברות לא תמיד צפויה. ייתכן משחק שבו דווקא המספרים בעלי ההסתברות הכי נמוכה יוצאים הרבה פעמים ואז כל הטקטיקה הבסיסית של המשחק נזרקת מהחלון.

בעיה נוספת דווקא תלויה בשחקנים. אם לשחקן מסוים לוקח הרבה זמן לתכנן את מהלך המשחק (ויכול להיות שיש שחקנים כאלה שכותבים שורות אלו ממש…), השחקנים האחרים עלולים למצוא את עצמם "מתייבשים" בזמן ההמתנה לתורם.
עוד בעיה הקשורה לזמן המשחק היא שלעתים מגיע מצב אכזר בו שחקן איבד תקווה לנצח במשחק אבל נשאר לו עוד הרב זמן עד סוף המשחק (למרות שכבר ראיתי שחקנים שיוצאים ממצבים שכאלה. וחוץ מזה, שחקן כזה יכול תמיד להחליט שהוא עובר ללוחמת גרילה).

שורה תחתונה: אין על "המתיישבים של קטאן" כדי לבצע את הצלילה הראשונה שלכם לתוך ים משחקי הקופסה המענג. מדובר במשחק ששווה את ההשקעה. בעלות של משחק אחד אתם מקבלים המון שעות משחק מהנות לבני כל הגילאים, העדות והמינים.

4 comments on “קטאן, מאז ולתמיד.
  1. מצוין. מעניין לקרוא סיקורים על משחקים ידועים לציבור.
    קראתי פעם טענה שיש משקל גדול מדי להטלת הקובייה בתחילת המשחק ולשחקן שבוחר ראשון או אחרון יש סיכוי גדול בהרבה לנצח. מה דעתך?

    • צודק. הוספתי את בעיית ההסתברות.
      לגבי השחקן שבוחר ראשון- זה ממש לא מוחלט. דווקא מנגנון בחירת נקודת הפתיחה מאוד שוויוני. הראשון בסבב הבחירה הראשון בוחר אחרון בסבב הבחירה השני וכך נוצרת תמונה די מאוזנת.

  2. תודה על הסקירה המלהיבה והמצויינת. זה אכן אחלה משחק. עם הזמן נוכחתי לראות שיותר כיף לשחק עם מתחילים מאשר עם וותיקים כי הריגוש וההפתעה אצל החדשים מדבקים ומייצרים אווירה נעימה ומרתקת.

    הקונספט עצמו נהדר, באופן אישי אני בד"כ בעד לבחון הצעות לבעיות שצצות…כמו העניין שבחוקי הבסיס אין אפשרות לבנות דרכים במקומות חדשים וגם אין אפשרות להוריד דרכים.
    עם קלפי האבירים בקלות ניתן להכניס מנגנון שכזה, הגם שזה דורש מעט סבלנות בניסוי וטעייה על הדרך.

    ממה שכותבים שחקנים מנוסים ומצליחים, החיטה והברזל הם בהכרח המשאבים החזקים לטווח ארוך, שוב, כי חוקי המשחק נותנים יתרון גדול למי שבונה ערים.
    פחות מוצא חן בעיני שאוטומטית מקבלים משאבים כפולים היכן שיש ערים ואין הגבלה על רכישת קלפי פיתוח או שימוש בנק' ניצחון דרכם.
    החדשות הטובות הן שאלו עניינים פשוטים שניתן לפתור בקלות עם התאמות נכונות ומידתיות.
    אבל לך תשכנע את החברים שלך שיש בזה צורך…

    מי שמצליח לעשות את ההתאמות לא ישתעמם לעולם מקטאן. מי שלא אוהב להתעסק עם נסיונות יעבור תוך כמה משחקים למשחק הבא כי אחרי שקוראים כמה ביקורות…די ברור מה מנצח משחקים ולחוקי הבסיס אין מענה אל מול האפקטיביות של השיטות האלה.

    • בהנחה שמה שאתה כותב נכות, האם בהכרח צריך להיות "מענה" לאסטרטגיה מובילה בחוקים? כלומר, האם לא מספיק שכל השחקנים יודעים שזו אסטרטגיה טובה ונערכים לכך?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *