"אז מה היה לנו" מודל 2015 – חלק 1

לוח המשחק לארבעה שחקנים- המון צבעים וחלקים קטנים יכולים לבלבל.

עוד שנה, עוד סיבוב אליפטי סביב השמש, עוד אנטרופיה בגוף ובנשמה. וכמובן, עוד משחקים.

השנה הרגישה צפופה ועמוסה, אבל כנראה שבזכות (בגלל?) חוסר בתכני העשרה נוספים, יצא לי לשחק יותר משחקים משנה שעברה. בנוסף לרשימת משחקי המחשב המרשימה באורכה, שתופיע בחלק 2, השנה אפילו שיחקתי יותר משחקי תפקידים ומשחקי לוח משנים קודמות. ווהו!

נתחיל במשחקי תפקידים: השנה חזרתי לשחק בצורה (יחסית קבועה), כאשר המחיר שנכונתי לשלם על המשחק המתמשך הוא שזה יהיה רק אחת לשבועיים, ובאופן מקוון, דרך Roll20. למי שלא מכיר, רולעשרים(?) הוא תוסף שמתלבש על שירות השיחות גוגל הנגאאוט, ומאפשר שמירת נתונים במקום מרוכז, שימוש במפות דיגיטליות והטלת קוביות במקביל לשיחת הווידאו הבסיסית. זה נחמד. זה פתרון מעניין למי שלא יכול להיפגש, אבל זה לא *זה*. בין הסחות הדעת הביתיות לניתוק שמורגש בשיחה וירטואלית, סביבת ההנגאאוט, לטעמי, אינה מעודדת התמקדות במשחק ומחלישה את המעורבות בו. לאחר כתריסר מפגשים של משחק בשיטת Edge of the Empire (שאותה קניתי גם בנייר ממש) פרשתי.
בצד הסביל יותר של הספקטרום התחלתי לקרוא את שלושת ספרי הבסיס של מהדורה חמישית של מבוכים ודרקונים, ואפילו התחלתי לכתוב עליהם. אמ;לק: אחלה!

בתחום משחקי הלוח, לעומת זאת, השנה דווקא הייתה הצלחה מרשימה. הצטרפתי לקבוצת משחקים קבועה, המורכבת מרובה מאנשים בשכונה, מה שאפשר לי לשחק הרבה יותר, ובקלות רבה יותר. למדתי להבין את Small World, לנסות סוף כל סוף משחקים שהעלו אצלי אבק בארון במשך שנים, כמו Isla Dorada, לנסות קלסיקות כמו Tigris and Euphrates, להתלהב מ Lords of Waterdeep – אפילו יצא לי לשחק במשחקים שיתופיים כמו Castle Ravenloft ו Forbidden Island וסתם ניסיונות אקראיים כמו Kung Fu Fighting.
על הדרך גם הכרתי חברים חדשים ומוצלחים, שזה תמיד טוב! הקבוצה הזו גירדה לי את כל צרכי משחקי הלוח וגם התשוקה למפגשי חבר'ה ככה שהפסקתי ללכת לערבים החודשיים של "בית מרזח", גם אם במחיר של לשחק במקלט…

אפילו האתר התחדש, בסדרת כתבות מאת צוריאל מלכיור, שכולי תקווה תמשיך לתוך השנה הבאה.

80-days-game

ועם כל הפריחה הזו בשדות האנלוגיים, עדיין הקדשתי הרבה יותר שעות למשחקים דיגיטליים, פשוט בשל הקלות והזמינות. ושיא הזמינות זה "אצלי בכיס", אז להלן החוויות הבידוריות שלקחתי איתי בכיס, ושתפסו את רוב הזיכרון של הנקסוס 5 שלי, כולם תודה ל"חבילה הצנועה הניידת":

  • Blackwell Legacy – משחק ההרפתקה העצמאי של דייב גילברט, הומלץ לי בחום, אבל התברר כאטי למדי, ובאופן כללי לא מתאים לאופי השימוש שלי במשחקי טלפון, שהוא בפרצים קצרים, כי המשחק דורש לזכור מה קרה בכל מיני מקומות ומה אמרו הדמויות. חבל.
  • Lyne – משחק חידה פשוט למראה, ליווה אותי בהרבה ביקורים בשירותים. לא מתוחכם מאוד, אבל מגרה חשיבה, ועם המוני שלבים. מומלץ.
  • Kingdom Rush Origins – משחק ההמשך לאחד המשחקים המוצלחים ששיחקתי בשנה שעברה, לצערי KRO פשוט הופך לקשה מדי באחד השלבים הסופיים, ומשחק "הגנת מגדל" מתסכל הוא משחק "הגנת מגדל" שעף מהטלפון.
  • King of Dragon Pass – אוי, כמה רציתי לאהוב את המשחק הזה. המשחק הוא אסטרטגי-בשילוב-בחר-את-גורלך, ממגיע מכותב שאני מעריך מאוד ועטור המלצות…שפשוט לא הייתי מסוגל להתמודד עם איך שהוא נראה. המסך הצפוף ועמוס המידע פשוט לא מתאים לטלפון, וההרגשה שכל דבר שאני עושה מלא השלכות – למרות שכשחקן מתחיל אין לי מושג מה אני עושה – הלחיצה אותי. מקווה יום אחד לשחק את זה על המחשב.
  • Auro – עוד משחק חידה, רק שהוא פשוט לא עשה לי את זה. משטח מכוסה משושים, מפלצות שצריך לדחוף מהקצה. מעין סוקובן-פוגש-את-greedcorp. אחר כך גיליתי שהמעצב כתב כתבה היוצאת נגד תמריצים חיצוניים במשחקים.
  • 80 Days– משחק בחר-את-גורלך שמתרחש בגרסה סטימפאנקית של הסיפור הידוע של ז'ול ורן, כאשר המספר הוא פספרטו. כתיבה מעולה (מעולה!) ואנושית, המשלבת חקר העולם עם הדחף להצליח במרוץ. לא הצלחתי להקיף את העולם ב-80 יום. מקווה להצליח בפעם אחרת. אולי דרך אפריקה?
  •  Buddy & Me – משחק פלטפורמה חביב עם גרפיקה מקסימה, אשר מאפשר לך להתקדם כל עוד יש לך מספיק "זמן לחלום", שנצבר, כמובן, על ידי איסוף כוכבים. לא הצליח להעסיק אותי יותר מיום- יומיים.
  • Karateka – הו-הו, המוזיקה הזו! המרה משובחת לשליטה במסך מגע לא מצילה את המשחק הזה מחדגוניות לדעתי. לנוסטלגים.
  • OTTTD – או, בשמו המלא: Over the Top Tower Defense. משחק הגנת מגדל בעל גרפיקה תלת ממדית נחמדה, דמויות שאפשר לשלוט בהן ואותן ניתן לפתח בכישורים וציוד. והון המון פצפוץ מדמם של אויבים. אי לכך השם.
  • God of Blades – סוג של Endless Runner דו ממדי, הדורש תזמון וזריזות אצבעות מסוימת ונותן סגנון גרפי מיוחד, שלבים שדי חוזרים על עצמם והמון המון קשקושים מיסטיים ברקע הקוסמי.
  • Loop ∞ – המשחק שהיה הכי קשה לכתוב את השם שלו הרשומה הזו, זהו משחק חידה חינמי וכנראה פרוצדורלי של סגירת קצוות על ידי סיבוב אריחים. אחרי מעל 250 שלבים, אני עדיין פותר בו שלב או שניים כל יום. לא מסובך, אבל תרפיוטי קמעא. מגיע עם משחק דומה עם טוויסט בתשלום.
  • Alpha Bear – משחק חידה לחובבי איות באנגלית, דורש להרכיב מילים מאותיות זמינות, עם כל מיני פרפראות שיש למשחקי מובייל בימינו, כגון שלבים יומיים ואתגרים מיוחדים. הפסקתי לשחק כי לא ברור לי שזה מתקדם לאנשהו. פוצי מוצי של גרפיקה.
  • Dynamite Jack – לברוח מאויבים, לפוצץ קירות. נו, ניסיתי.
  • Sorcery! – עיבוד דיגיטלי מוצלח לספר "כישוף" הראשון של סטיב ג'קסון הזכור לי מילדותי. לבחור מה לעשות, קסמים לשנן, עשרות דרכים למות וכמובן האפשרות לחזור לקטע קודם אם אתה לא מרוצה מהתוצאה. מומלץ.
  •  Quest of Dungeons – גרסה מאוד פשוטה של רוג-לייק. בחר אחת מארבע דמויות, רד להסתובב במבוך מיוצר אקראית, הרוג מפלצות, מצא שלל, ונסה לשרוד מטה – מטה. פשטות מטעה, כי היא גורמת לך לשקוט על שמריך ואז…מוות! פרמא-מוות, כמובן.
  • Pumped 2 – משחק ההמשך ללהיט הענק Pumped (או לפחות כך אני מניח) – משחק זריזות אצבעות העוסק ב-BMX. שיחקתי עד שבשלב השביעי או השמיני פשוט לא הצלחתי להתקדם, ומחקתי.
  • BladeSlinger – משחק קרב על מסילה מושקע גרפית, שטרם הספקתי להשקיע בו זמן רב. נחכה ל- 2016.
  • Drop Assault – מה שנראה בראשית כמו משחק אב"א בעולם של וורהאמר 40K מסתבר כמשחק איסוף \ התקפת מגדל שבו שחקנים אחרים יכולים להתקיף את הבסיס שלך בזמן שאתה לא מחובר, ושדרוגים לוקחים זמן או כסף (אמיתי). כולל יותר מדי הורות ועדכונים, אבל הבן שלי אוהב את הפיצוצים.
  • Plants Vs. Zombies – המשחק התקמבק לו לטלפון שלי עקב דרישת הצאצא הבכור. אחרת משמע המשפט המאיים "אבא, משעמם לי!". מומלץ, כמובן.

בחלק הבא של הסיכום אפרט את דעותיי על השעשועים הספרתיים שריצדו על צג המחשב שלי במשך השנה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *