זו הייתה 2017

שנת החלל 2017 הסתיימה לה לא מזמן, והלטתי להעיף איזה מבט לאחור לראות מה עשיתי בה בזמני הפנוי.
הרשומה הזו תכלול בעיקר מידע לגבי משחקי וידאו ששיחקתי, ולו רק מפני שאני לא ממש זוכר במה צפיתי, ששיחקתי בה יחסית מעט משחקי לוח ותפקידים, ושאת חוויית השנה שלי בספרים אפשר בקלות לראות (ולעקוב בזמן אמת, אם אתם רוצים) באתר Goodreads – את אתגר הקריאה ששמתי לעצמי השנה צלחתי בקלילות ובכפילות ולכל ספר שקראתי נתתי ציון וביקורת קצרה.

תמצות: הכי אהבתי את Altered Carbon והכי פחות את VALIS.

בתחום משחקי התפקידים השנה התחילה במסע אל העבר ושיבה שלי לכס ההנחיה במשחק מבוכים ודרקונים 5 עם חבורה מופלאה ושרוטה של אנשים. לאחר סיום מיני-המערכה והפסקה של כמה חודשים, דצמבר ראה אותי משחק משחק קצר ושונה בשיטת נוביליס, בו אני משחק את הנוביליס האחראית על פתחים (שלא לומר פורטלים) – הלא היא Chell (בתמונה) בניסיון לחקור את מותו של "חלום" ולהבין מדוע ננעלנו בממלכה המימדית שלנו.

בתחום משחקי הוידאו עשיתי השנה שינוי, ובמקום רק לרשום בגיליון כל משחק ששיחקתי, החלטתי לתעד את כל כיבושיי (פחחח) באתר Grouvee ובכלל לשמר שם את פרטי אוסף המשחקים שלי, על כ-700 מרכיביו. בדומה למה שעשיתי עם הספרים, גם כאן כתבתי כמה שורות על החוויה שלי עם כל משחק ואתם מוזמנים לקרוא אותן עכשיו, או להירשם לאתר (חינם) ולקבל עדכונים מרגשים כל פעם שאני מסיים לבזבז שעות חיים על משחק זה או אחר. מצד אחד זהו אתר נוח לריכוז המידע כמו "האם אהבתי את משחק X?" או "איפה לעזאזל יש לי מפתח למשחק Y" ומצד שני, יש קצת סרבול בהכנסה הידנית של כל רכישה שאינה מ"קיטור" ועדכון תאריכי המשחק.

שנת 2017 גם כללה שני אירועים מיוחדים בתחום המשחקים, מבחינתי – הראשון הוא שסוף סוף הצלחתי להגיע בגופי למפגש של קבוצת הדיון למשחקי וידאו ולשמוע חלק מהרצאותיה המרשימות (שהם עדיין מסרבים להקליט, למורת רוחי). האירוע השני היה רכישה של קונסולות פליסטיישן 4 (משומשת במצב טוב) וכניסה מחודשת לעולם הקונסולות, אותו פחות או יותר עזבתי באזור 2011 עם ה XBOX360. הרעיון ברכישת הקונסולה היה בעיקרו חברתי, כי לא חסרים לי משחקי מחשב (או טלפון) והיא אכן איפשרה לי להתחבר לכמה חברים ותיקים – ולהכיר כמה חדשים – דרך מספר משחקים.

בנוסף למשחקים, גם עברתי תהליך התאבלות על "המשחקייה" ובזמן שהשלמתי עם ההבנה שכנראה כבר לא אחייה אותה אי פעם גם הייתי צריך להתמודד עם אובדן כל הפרקים שאוחסנו על ידי ICast. בינתיים אני ממשיך לממן את רישום הדומיין וממשיך להשתמש בנדיבותו של אביב מנוח (תודה!) לאחסון. כל הפרקים, אגב, זמינים להורדה והאזנה דרך גוגל דרייב בעמוד הזה הודות לכמה אנשים יקרים שאת שם חלקם אני אפילו לא יודע – חלקם שוחזרו בעילום שם.

ומכיוון שאת סך המשחקים ששיחקתי – כמעט ארבעים כאלה –  אפשר לראות בעמוד שלי בגרובי, אני ארשום פה רק כמה זוכי "פרסי השנה" שלי. ליחצו על הקישורים כדי לראות את הביקורות שכתבתי על כל אחד מהמשחקים.

"המשחק הגרוע של השנה"- Viscera Cleanup Detail: Shadow Warrior.  נשמע משעמם, ציפיתי לטוויסט – ההפתעה הייתה שאין טוויסט והוא באמת משעמם. אל תנסו את זה בבית.

"הפתעת השנה"Technobabylon. מזמן לא נהניתי ככה מ"קווסט". סיפור טוב, חידות הגיוניות, דמוית שכיף לבלות בחברתן – פשוט מעולה. מה שהבהיר את הקטגוריה הבאה…

"אכזבת השנה" – Dramfall Chapters. כחובב הסדרה, כמי שתמך בקיקסטארטר למשחק הזה ושחיכה לשחק בגרסה הטובה ביותר (Final Cut) פשוט יצאתי מאוכזב. זה משחק "בסדר" ממקור שציפיתי למשהו מיוחד.

"כיף עם הילדים" – Escape Rosecliff Island – מסתבר שמשחקי חפצים חבויים זה משהו שעובד בקבותוצה, ויותר מכך, גם עם ילדים קטנים שיושבים בחיקך.

"המשחק החברתי של השנה" – Destiny 2. השנה הצטרפתי למשפחת הפלייסטיישן 4 ומשחקי דסטיני הם אלה בהרבו לכלות את זמני. המטרה המוצהרת (והמושגת) הייתה לבלות זמן במשחק עם אנשים שאני מכיר מלחשים לי באוזנייה. אפילו הצלחתי להשתתף לראשונה בפשיטה (רייד)!

"פשוט וואו" – Rise of the Tomb Raider. בין נופים נרחבים ומרשימים לאנימציות נפלאות, המשחק הזה שטף לי את העיניים טוב-טוב. עיזבו את העלילה והדמויות ותהנו מהמערות\צוקים\יערות\קרחונים וכו'

"מה זה השטויות האלה" – Devil Daggers עושה דבר אחד, די מוגבל וכנראה בצורה טובה מאוד. אבל זה דבר אחד, ולא דבר אחד שאני אוהב: להתרוצץ במעגלים ולירות באויבים מרחפים.

"מתחיל טוב אבל…" – פרס שהולך לכל משחקי האסטרטגיה ששיחקתי השנה, Stellaris, Endless Legend וגם The Long War 2. כולם היו מלהיבים ומגניבים בפתיחה, וככל שעבר הזמן כיליתי שהם חוזרים על עצמם ו\או הו]כים לבלתי ניתנים לניצחון בצורה מעניינת.

"צחוק השנה" בבירור הוא Tales from the Borderlands שבלט בשני דברים: ראשית, כמה שהוא מצחיק ושנית בכמות האינטראקציה הנמוכה שלו. המממ, אולי זה קשור?

פרס "חוויית השנה" הולך ללא ספק ל Superhot על קונספט מגניב, ביצוע מדויק ועלילה ש…הייתה. אחרי ניסוי נוסף עם גרסת ה-VR, אין לי ספק שזהו משחק חובה לכל חובב ימ"רים – בייחוד לאלה מאיתנו שכבר לא ניחנו ברפלקסים של קרקל מצוי.

איך הייתה השנה שלכם? במה אני טועה? רוצים לדעת מדוע לא ציינתי כאן משחקים כמו Dragon Age Inquisition או Uncharted? עלו והגיבו.